עץ , פרי, עץ- נושא משך הזרע.

הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ:

הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ | וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ-הַ֫זָּ֥רַע בֹּֽא-יָב֥וֹא בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו: מזמור שישה ועשרים ומאה.

נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ-הַ֫זָּ֥רַע

המשל בשירה זאת הוא גם במשל עץ השדה.

שהאדם שזורע עץ וקוצר ממנו הוא נמשל גם הוא לעץ השדה.

וכמו העץ זרוע ומזריע :

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּֽדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַֽיְהִי כֵֽן:

זֶרַע עֵץ פְּרִי

עֹשֶׂה פְּרִי

אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ

לְמִינוֹ

ונהיה בהמשך:

וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹֽשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טֽוֹב:

האדם הוא גם פרי וגם עץ:

עֵץ עֹֽשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ

לְמִינֵהוּ

עם ישראל הוא מין אדם כמו שיש מיני עיצים ופירות כל יש מיני אדם, עם ישראל הוא מין אדם:

תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ: תהלים.

במשל עץ השדה אפשר לעוף גם מבחינה פסיכולוגית וגנטית מבחינת טיב העץ ותזונתו ומשכך איכות הפרי.

כיווני מחשבה:

יש כאלה שמרעילים את העץ כדי לפגוע בפירותיו:

היות לכל ילד וילדה בישראל.

יודעים החקלאים הפקחים שאם נשתול ענף קלמנטינה על עץ תפוז ענף הקלמנטינה יצמיח פרי כמינו, קלמנטינה.

ענף הקלמנטינה הוא כמו מאומץ בעץ התפוז.

אך ברור לכל שהם מאותה משפחת הדרים מאותו ראש מין.

מפה אפשר ללמוד שגם אימוץ חשוב שיהיה ממין או מאותו ראש מין המאמצים.

שָֽׂדְךָ לֹֽא תִזְרַע כִּלְאָיִם: ויקרא.

בת פרעה היתה מותרת לאמץ ומותרת לשלמה.

תהלים-מזמור שישה ועשרים ומאה. 

יוצא צבא ובא לצבא- לימודים מפרשת הפיקודים.

בישראל ללא שבט הלוי יש בא לצבא ויש יוצא צבא:

וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן: פרשת הפיקודים.

יוצא צבא שמתפקד לצבא:

מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם

אצל שבט הלוי שלא מתפקדים בישראל:

כָּֽל-הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַֽהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת-הַלְוִיִּ֑ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם: מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן-חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל-הַבָּ֗א לַֽעֲבֹ֨ד עֲבֹדַ֧ת עֲבֹדָ֛ה וַֽעֲבֹדַ֥ת מַשָּׂ֖א בְּאֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:  וַיִּֽהְי֖וּ פְּקֻֽדֵיהֶ֑ם שְׁמֹנַ֣ת אֲלָפִ֔ים וַֽחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וּשְׁמֹנִֽים: עַל-פִּ֨י יְהֹוָ֜ה פָּקַ֤ד אוֹתָם֙ בְּיַד-מֹשֶׁ֔ה אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל-עֲבֹֽדָת֖וֹ וְעַל-מַשָּׂא֑וֹ וּפְקֻדָ֕יו אֲשֶׁר-צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה: פרשת הפיקודים.

מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן-חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל-בָּא֙ לַצָּבָ֔א

כָּל-בָּא֙ לַצָּבָ֔א

מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה: תהלים.

וּמוֹשַׁב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָֽשְׁבוּ בְּמִצְרָיִם שְׁלשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָֽה: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָֽצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְהוָֹה מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם: שמות.

אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל-עֲבֹֽדָת֖וֹ וְעַל-מַשָּׂא֑וֹ וּפְקֻדָ֕יו אֲשֶׁר-צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת-מֹשֶֽׁה:

משנת שתיים ועשרים לקוממיות ועד שנת השתיים ושלושים.

חשבתי על ענין הנדל"ן בארץ.

בני דורי יכולים להעיד על התהליך שהביא לבעית הנדל"ן בישראל מבחינת היכולת לקנות דירה וריבוי במשכירי דירות.

העת הכי טובה להתחיל למדוד בענין זה, היא העשור של משנת שתיים ועשרים לקוממיות ועד שנת השתיים ושלושים.

הדרך הכי נכונה היא מקרה שאני זוכרת,

הייתה לי חברה בכיתה שההורים שלה השכירו דירה. בעת ההיא כמעט מאה אחוז מהתלמידים בכיתתי גרו בדירות בבעלות הוריהם. בזכרוני אני זוכרת שהדבר העיד על בעיות כלכליות במשפחתה או מצב כלכלי נמוך יחסית לשכונה בה גדלתי. בכל מקרה אני חושבת שהיא היתה היחידה שהוריה השכירו דירה בכיתה שלמדתי בה.

ומפה כל אחד יכול לחשוב באיזה כיוון שהוא רוצה.

הצבא לרוב הורס בתים של מחבלים.

במקרה של המחבל בחולון המשפט הנכון הוא – איש בחטאו יומתו.

והמחבל החיל הדין על עצמו. בריחתו מעידה שהוא לא רצה למות, שהבין שנסגר עליו כמו שאומרים, העדיף להתאבד.

ומשכך אין טעם להחיל דין הריסת בית על משפחת המחבל.

תהלים- מזמור ארבעה ועשרים ומאה.

נקודה למחשבה לחג.

במשפט שלנו יש חלוקה משפט נשיאים ומשפט עם.

אתה לא יכול לשפוט את העם כמשפט הנשיאים.

.

.

כיוון מחשבה.

מלכות שאול ירדה יען כי שאול שמע לקול העם, עשה את רצון העם שעל פי ציווי בורא עולם היה אסור לעשות כפי שרצה העם.

שאול ירד, ודוד נמשח למלך חדש לעם והלאה….

אני טוענת שצריך כאישור (48) ואי אישור (67) הגויים בעת הזאת, יש להגיע להסכם שלום של שתי מדינות לשני עמים:

לְמַ֡עַן לֹא-יִשְׁלְח֖וּ הַצַּדִּיקִ֨ים בְּעַוְלָ֬תָה יְדֵיהֶֽם:

יען כי,

כִּ֤י לֹ֪א יָנ֡וּחַ שֵׁ֤בֶט הָרֶ֗שַׁע עַל֮ גּוֹרַ֪ל הַֽצַּדִּ֫יקִ֥ים

במקום הזה ניתן להרשיע את ישראל את ההרשעה הזאת.

האחיזה בירושלים ובילוע אורחותיה.

וניתן לראות שישראל לא נכון בעת הזאת למשול בירושלים. ואל תאשימו בזאת את עצמכם אתם אחרי אלפיים שנות גלות.. גלות מעצמכם גם.. אתם (כולל ברסלב, כולל חב"ד וכולל ש"ס) עדיין לא שבתם למרות שרובכם  נולדתם פה.

תהלים- מזמור חמישה ועשרים ומאה. – לימודי תורה (peacetimeradio.info)

.

משכנות שאננים.

רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה-לָּ֪הּ נַ֫פְשֵׁ֥נוּ הַלַּ֥עַג הַשַּׁאֲנַנִּ֑ים הַ֝בּ֗וּז לִגְאֵ֥יוֹנִֽים: מזמור שלושה ועשרים ומאה.

וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת קִנֵּאתִי לִירוּשָׁלִַם וּלְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה: וְקֶצֶף גָּדוֹל אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְּעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה: זכריה.

אֲנִי קֹצֵף עַל הַגּוֹיִם הַשַּׁאֲנַנִּים

וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת הַקִּינָה הַזֹּאת עַל שָׁאוּל וְעַל יְהוֹנָתָן בְּנוֹ: וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר: הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים: אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים: הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן: שמואל.

יש להחליף את השם של משכנות שאננים בירושלים.

הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן:

וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה:

יכול להיות גם על משל:

עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ: ישעיהו.

וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ:

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּֽוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּֽם: ויקרא.

ברור שאישור הגויים את משילות לפיד עם ההומו המחמד שלו בירושלים, הוא אישור מתעה.

להזכירכם חזרתם לפה באישור הגויים.

יטענו הגויים שהם לא אשמים יען כי הכיבוש לא באישורם והם יצדקו בדבר.

.

חלוקת עוגת השכר.

עובד ייצור צריך לקבל מינימום שכר התחלתי של 7000 ש' והלאה לפי וותק. יען כי, מבחינת שכר מול תוצר גולמי לנפש, עובד הייצור אינו מסוגל לקנות את מה שהוא מייצר. עובדי הייצור הם הרוב בתעשיה בישראל ומשכך לסל הקניות שלהם יש השפעה גדולה על המשק. דבר כזה פוגש תעשיינים בסיבוב.. לאנשים שקונים מהם יש פחות יכולת לקנות מהם, הדבר מוביל לירידה במכירות, לדיכוי בצמיחה ודיכוי צמיחה "טבעית".

צריך לבדוק צמיחה "טבעית" במשק, אם יש יחס ישר לגידול במכירות מול גידול בכמות בני האדם/צרכנים . זה גם מדד שצריך למדוד אותו כי כשיש גידול בכמות בני האדם אז באופן "טבעי" יש גידול בייצור ומכירת סחורות, צריך לבדוק אם יש התאמה בגידול במכירות לגידול בכמות בני האדם "ולהסיק את המסקנות הנכונות"..

אגב, פלסטינאי שעובד פה על פי חוק בשכר מינימום חי טוב בפלסטין, משכורת מינימום עושה יותר בפלסטין, עובד כזה קונה מפלסטין כפול מעובד ישראלי שקונה מישראל.

יטו נתיבי מעל נתיב מעגלתיך- יהודה הלוי.

למחשבה:

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יַעֲלוּ דְבָרִים עַל לְבָבֶךָ וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה:וְאָמַרְתָּ אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם: לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל חֳרָבוֹת נוֹשָׁבֹת וְאֶל עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן יֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ: שְׁבָא וּדְדָן וְסֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ וְכָל כְּפִרֶיהָ יֹאמְרוּ לְךָ הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא הֲלָבֹז בַּז הִקְהַלְתָּ קְהָלֶךָ לָשֵׂאת כֶּסֶף וְזָהָב לָקַחַת מִקְנֶה וְקִנְיָן לִשְׁלֹל שָׁלָל גָּדוֹל: לָכֵן הִנָּבֵא בֶן אָדָם וְאָמַרְתָּ לְגוֹג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא בְּשֶׁבֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל לָבֶטַח תֵּדָע: וּבָאתָ מִמְּקוֹמְךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן אַתָּה וְעַמִּים רַבִּים אִתָּךְ רֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם קָהָל גָּדוֹל וְחַיִל רָב: וְעָלִיתָ עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל אַרְצִי לְמַעַן דַּעַת הַגּוֹיִם אֹתִי בְּהִקָּדְשִׁי בְךָ לְעֵינֵיהֶם גּוֹג:  כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַאַתָּה הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם:  וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא בְּיוֹם בּוֹא גוֹג עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה תַּעֲלֶה חֲמָתִי בְּאַפִּי: וּבְקִנְאָתִי בְאֵשׁ עֶבְרָתִי דִּבַּרְתִּי אִם לֹא בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל: וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם וְעוֹף הַשָּׁמַיִם וְחַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה וְכֹל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל: וְקָרָאתִי עָלָיו לְכָל הָרַי חֶרֶב נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה: וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ בְּדֶבֶר וּבְדָם וְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ אֵשׁ וְגָפְרִית אַמְטִיר עָלָיו וְעַל אֲגַפָּיו וְעַל עַמִּים רַבִּים אֲשֶׁר אִתּוֹ: וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה: יחזקאל.

צריך לחשוב על הדבר במובן הכנסת המילה שלא בהקשרה לשפה המדוברת בישראל , כמו ציון שלילי:

הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא

מי שמקבל ציון שלילי לא עובר

ומשכך צריך לחשוב על הדבר בהקשר הזה:

וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְהֹוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן: וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן: וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר: וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי יְהֹוָה: דברים.

יטו נתיבי מעל נתיב מעגלתיך- יהודה הלוי.

בין כל הדרכים הלא סלולות- אחת לי- ולדימיר ויסוצקי.

יְהוָה מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי: תהלים.

.

הפלות- חטיפת ביציות מופרות.

מדברים כעת על הטעות באסותא בה הפרו בהפריא חוץ גופית עובר שאינו העובר של האם המופאית הנושאת אותו, עובר לא שלה.

היכולת לעשות הפריא חוץ גופית ולשתול את העובר לאחר מכן מלמדת שיש אפשרות להוציא את ביצית מופרית מאשה בהריון  ולשתול אותה באשה עקרה שלא מייצרת ביציות שאפשר להפרותן.

לנוכח מקרים שקרו במערכת הבריאות (כמו חטיפת ילדי העדה התימנית והבולגרית) תחשבו שיש התכנות שיש נשים שבאו לעשות הפלה באסותא ובמקום הפלה הם הוציאו הביצית המופרית ולשתול אותה באשה עקרה וזאת ללא ידיעתה של האשה והאיש שהזריע בה.

שזאת הדרך החדשה לחטוף ילדים.

ותחשבו שיש לשניהם ילד בעולם והם לא יודעים על כך.

בית תפילה לכל העמים.

אָנָּ֣א יְ֭הוָה הוֹשִׁ֘יעָ֥ה נָּ֑א אָֽנָּ֥א יְ֝הוָ֗ה הַצְלִ֘יחָ֥ה נָּֽא:

בָּר֣וּךְ הַ֭בָּא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה בֵּ֝רַֽכְנוּכֶ֗ם מִבֵּ֥ית יְהוָֽה:

אֵ֤ל | יְהוָה֮ וַיָּ֪אֶר לָ֥נוּ אִסְרוּ-חַ֥ג בַּעֲבֹתִ֑ים עַד-קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ:

אֵלִ֣י אַתָּ֣ה וְאוֹדֶ֑ךָּ אֱ֝לֹהַ֗י אֲרוֹמְמֶֽךָּ:

הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי-ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: מזמור שמונה עשר ומאה.

בָּר֣וּךְ הַ֭בָּא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה בֵּ֝רַֽכְנוּכֶ֗ם מִבֵּ֥ית יְהוָֽה:

בָּר֣וּךְ הַ֭בָּא

ברוך הבא לאן:

מִבֵּ֥ית יְהוָֽה:

ואיפה  בית הבורא:

וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים: נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו: ישעיהו.

ברוך הבא לפה:

וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי

לבית הזה:

וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי

יען כי:

כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים: 

ביתי ב-

הַר קָדְשִׁי

ברור שבירושלים ולא באומן.

מתוך המקום הזה יחשבו הברסלבים ואם ימצאו כמוני שיש טעות בנסיעה  בחגים מירושלים לעיר אומן בארץ גויים/נכר, היא הפוכה לביאת הגויים כולם להר קדשו, ואם יחשבו כך, שיתקנו והשנה לא יסעו לשם בחגים ולשנה הזאת בירושלים הקדושה.

כפי שהתפלל יהודה הלוי שחלם על ירושלים שטעם רגביה לפיו מדבש יערב.

אני טוענת שכמו שהביאו את עצמות יוסף לישראל וכמו שקברו את יעקב במערת המכפלה וזאת בעת העבדות במצרים, יש להביא את עצמותיו של הרב נחמן לישראל.

טועים מתקנים.

כִּי יֵצֵא עַמְּךָ לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבוֹ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם וְהִתְפַּלְלוּ אֶל יְהוָה דֶּרֶךְ הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בָּהּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִתִי לִשְׁמֶךָ: וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם: כִּי יֶחֶטְאוּ לָךְ כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא וְאָנַפְתָּ בָם וּנְתַתָּם לִפְנֵי אוֹיֵב וְשָׁבוּם שֹׁבֵיהֶם אֶל אֶרֶץ הָאוֹיֵב רְחוֹקָה אוֹ קְרוֹבָה: וְהֵשִׁיבוּ אֶל לִבָּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם וְשָׁבוּ וְהִתְחַנְּנוּ אֵלֶיךָ בְּאֶרֶץ שֹׁבֵיהֶם לֵאמֹר חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ רָשָׁעְנוּ: וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר (בנית) בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ: וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶת תְּפִלָּתָם וְאֶת תְּחִנָּתָם וְעָשִׂיתָ מִשְׁפָּטָם: וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם: מלכים.

כִּי אֵין אָדָם אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא

אזהרת נסיעה לאומן.

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן:  עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ:  כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן: אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר:  אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי:  תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ: בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ: אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע: תהלים.

אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהוָה עַל אַדְמַת נֵכָר:

ברלסב בעת הזאת מראים איך הם שרים  במועדי ישראל באדמת נכר ולא בירושלים.

אפשר ללמוד איך המטים מברסלב למדו להטות את ישראל בחזרה  לכיוון ההפוך מישראל לאומן, לאוקראינה. הם למדו מספרי הקודש שלנו להטות את ישראל.

בשורה התחתונה מי שנודע בקבר טמא שבוע, אם לא יטהר , תכרת נפשו מישראל.

וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּֽחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אֽוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִֽים: וְלָֽקְחוּ לַטָּמֵא מֵֽעֲפַר שְׂרֵפַת הַֽחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּֽלִי: וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָֽיוּ שָׁם וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶֽחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּֽבֶר: וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָֽרֶב: וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב: וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יְהֹוָה טִמֵּא מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא הוּא: במדבר.

אליזבת'.

אני זוכרת שקראתי שאת אליזבת' ירש הנכד שלה ויליאם בגלל החוקה של המלוכה שמלך ששכב עם בעולת בעל לא יכול למלוך על אנגליא וידוע לכל שצ'ארלס שכב עם בעולת בעל. ובהתאם לזכרוני זה שבחתי את אליזבת' על הדבר. חוק בעולות הבעל הוא חוק גם לגויים על פי תורת ישראל. אז שבחתי בטעות.. הקוראים שקראו את דברי כנראה גם ידעו שזאת טעות.

אני לא צופה בטלויזיא ולא קוראת בעתונות קריאה סדורה ולכן חמק מעיני.

בכל מקרה המלוכה של אליזבת' היא תולדה של ברירת מחדל בגין כמעט אותו מקרה:

"כיום הבית השולט במלוכה הוא בית וינדזור. עם מותו של ג'ורג' החמישי שהקים את הבית מתוך בית סקסה-קובורג-גותה, מלך אדוארד השמיני, אולם בשל הצהרתו על כוונתו להינשא לגרושה האמריקאית ווליס סימפסון, וזאת בניגוד לעמדת הכנסייה האנגלית המתנגדת לנישואים של גרושים – נאלץ המלך לפרוש מכס המלוכה. הפרלמנט של הממלכה המאוחדת וכן של ממלכות חבר העמים הסכימו לבקשתו, ואחיו ג'ורג' השישי מלך על הממלכה המאוחדת ועל ממלכות חבר העמים. במהלך מלחמת העולם השנייה היווה המלך סמל של עמידה ואיחוד לתושבי הממלכה המאוחדת והממלכות." WIKIPEDIA.

בכל מקרה, בעולת בעל או לא בעולת בעל, צ'ארלס התחתן עם גרושה.

יש טעם לפגם, ואיפה ואיפה בדבר, אך הדבר לא מעניני בני ובנות אדם שאינם אזרחי אנגליא.

.