פרשת קדשים- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות- ראיית ערווה.

פרשת קְדשִׁים.

וְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר-יִקַּ֣ח אֶת-אֲחֹת֡וֹ בַּת-אָבִ֣יו א֣וֹ בַת-אִ֠מּוֹ וְרָאָ֨ה אֶת-עֶרְוָתָ֜הּ וְהִ֨יא-תִרְאֶ֤ה אֶת-עֶרְוָתוֹ֙ חֶ֣סֶד ה֔וּא וְנִ֨כְרְת֔וּ לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י עַמָּ֑ם עֶרְוַ֧ת אֲחֹת֛וֹ גִּלָּ֖ה עֲוֹנ֥וֹ יִשָּֽׂא: פרשת קְדשִׁים.

וְהִ֨יא-תִרְאֶ֤ה אֶת-עֶרְוָתוֹ֙

ברור שאם אח רואה את ערוות אחותו והיא לא רואה ערוותו- היא לא אשמה בדבר.

הרואה את הערווה – הוא האשם.

עֶרְוַ֥ת אֲחוֹת-אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה כִּֽי-שְׁאֵ֥ר אִמְּךָ֖ הִֽוא: עֶרְוַ֥ת אֲחִֽי-אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אֶל-אִשְׁתּוֹ֙ לֹ֣א תִקְרָ֔ב דֹּדָֽתְךָ֖ הִֽוא: פרשת קְדשִׁים.

צריך לחשוב מה ההבדל בין גילוי ערווה לבין ראיית ערווה.

כנראה גילוי ערווה כמו שאומרים גילויי עריות במשמעות של יחסי מין (משכב שכבת זרע) עם קרוב משפחה אסור לדבר.

צריך לזכור שלא כל משכב הוא משכב שכבת זרע. אם שוכבים עם אדם על המיטה או ב"זולה".. זה לא משכב אסור. לכן ההקפדה על משכב שכבת זרע שכתוב וכמה פעמים שהאיסור הוא איסור על משכב שכבת זרע. זאת אומרת שאתה לא יכול להפיל אשמה על בן שישן עם אימו במיטה כמשכב שכבת זרע.

בדיוק כמו האיסור:

וּבְכָל-בְּהֵמָ֛ה לֹֽא-תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְטָמְאָה-בָ֑הּ וְאִשָּׁ֗ה לֹֽא-תַֽעֲמֹ֞ד לִפְנֵ֧י בְהֵמָ֛ה לְרִבְעָ֖הּ תֶּ֥בֶל הֽוּא:

לרבעה במשמעות של להרביע אותה, בריבעים..

כשאת עומדת לפני הכלב שלך , את לא עומדת לפניו כדי שירביע אותך.

ריבעים ושילשים זה הילדים שלכם והנכדים שלכם..

כמו הנקמה בריבעים ושילשים.

שנצחק:

ברור שהאשה ב- PHOTO לא עומדת לפני הכלב כשהיא מנקה את החרא שלו, כדי שהוא ירביע אותה: