פרשת- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

וַיֹּֽאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים | אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת-אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָֽאֶחָד אֵינֶֽנּוּ: בראשית.

עם ישראל עזב את ארץ כנען למצרים וחזר אליה. 

בעת שלפני שעזב קראו לדביר קרית ספר.

בעת שחזר אליה קראו לקרית ספר דביר.

זאת אומרת שדביר זה שם שמושלים כנענים נתנו לקרית ספר.

ברור לכולנו שבמשילות ישראל לא נכון לקרוא לעיר על פי שמות שכנענים נתנו.

שחזרנו לישראל בעת הזאת, מדינה השמה שמות לערים חדשות שנבנו.

צריך לחשוב אם נכון הדבר שבמשילות שקוראת לעצמה ישראל נכון להחיות בעת הזאת שמות של ערים שאבד זכרן מהמפה עד לפני שישראל חזר לארצו כמו הערים  גת ואשקלון שהן ערים של פלישתים וערלים.

וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת עַל-שָׁאוּל וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנֽוֹ: וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵֽי-יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָֽׁר: הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִֽים: אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַֽל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּֽן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִֽים: שמואל.

וַיִּֽחַר–אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַד–שֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹֽא–יָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽם: בְּכֹ֣ל | אֲשֶׁ֣ר יָצְא֗וּ יַד–יְהוָה֙ הָיְתָה–בָּ֣ם לְרָעָ֔ה כַּֽאֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶ֑ם וַיֵּ֥צֶר לָהֶ֖ם מְאֹֽד: 

וַיָּ֥קֶם יְהוָ֖ה שֹֽׁפְטִ֑ים וַיּ֣וֹשִׁיע֔וּם מִיַּ֖ד שֹׁסֵיהֶֽם: וְגַ֤ם אֶל–שֹֽׁפְטֵיהֶם֙ לֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֣י זָנ֗וּ אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ לָהֶ֑ם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן–הַדֶּ֜רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הָלְכ֧וּ אֲבוֹתָ֛ם לִשְׁמֹ֥עַ מִצְוֹת–יְהוָ֖ה לֹא–עָ֥שׂוּ כֵֽן: וְכִֽי–הֵקִ֨ים יְהוָ֥ה | לָהֶם֮ שֹֽׁפְטִים֒ וְהָיָ֤ה יְהוָה֙ עִם–הַשֹּׁפֵ֔ט וְהֽוֹשִׁיעָם֙ מִיַּ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כֹּ֖ל יְמֵ֣י הַשּׁוֹפֵ֑ט כִּֽי–יִנָּחֵ֤ם יְהוָה֙ מִנַּֽאֲקָתָ֔ם מִפְּנֵ֥י לֹחֲצֵיהֶ֖ם וְדֹחֲקֵיהֶֽם: 

וְהָיָ֣ה | בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה:  וַיִּֽחַר–אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶת–בְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת–אֲבוֹתָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽי: גַּם–אֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִן–הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁר–עָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽת: לְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶת–דֶּ֨רֶךְ יְהוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִם–לֹֽא: וַיַּנַּ֤ח יְהוָה֙ אֶת–הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַד–יְהוֹשֻֽׁעַ:

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל–אֲשֶׁ֣ר לֹֽא–יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל–מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן:  רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר–לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם:

חֲמֵ֣שֶׁת | סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָל–הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת: וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶת–מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר–צִוָּ֥ה אֶת–אֲבוֹתָ֖ם בְּיַד–מֹשֶֽׁה:  שֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל–אֲשֶׁ֣ר לֹֽא–יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל–מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן:  רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר–לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם:

עמים עובדי עבודה זרה הושארו בארץ, רק כדי לנסות את ישראל אם ילכו בדרכי הגוים אם לאו.

כמבחן לישראל, 

כמו עץ הדעת. שנשתל בגן עדן, שלמרות שנשתל שם אסור היה לאדם וחווה לאכול מפריו.

וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל–אֲשֶׁ֣ר לֹֽא–יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל–מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן:  רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר–לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם:

חֲמֵ֣שֶׁת | סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָל–הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת: וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶת–מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר–צִוָּ֥ה אֶת–אֲבוֹתָ֖ם בְּיַד–מֹשֶֽׁה: 

וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יָשְׁב֖וּ בְּקֶ֣רֶב הַֽכְּנַעֲנִ֑י הַחִתִּ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י וְהַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִֽי: וַיִּקְח֨וּ אֶת–בְּנוֹתֵיהֶ֤ם לָהֶם֙ לְנָשִׁ֔ים וְאֶת–בְּנוֹתֵיהֶ֖ם נָתְנ֣וּ לִבְנֵיהֶ֑ם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת–אֱלֹהֵיהֶֽם:  שֹׁפְטִים- פרשת  עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.

אני טוענת שבאוהעמים האלה בחסות שיבת העם היהודי לארצו בתחפושת יהודים כדי לקיים את העמים האלה כמכשילים את ישראל גם בעת הזאת.

במקרה הזה, אני טוענת שישראל לא אשם שהתערב עם גויים שהוא לא ידע שאינם יהודים וחזרו לפה בתחפושת יהודים.

יְהוָ֤ה | בְּֽהֵ֘יכַ֤ל קָדְשׁ֗וֹ יְהוָה֮ בַּשָּׁמַ֪יִם כִּ֫סְא֥וֹ עֵינָ֥יו יֶחֱז֑וּ עַפְעַפָּ֥יו יִ֝בְחֲנ֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם:

יְהוָה֮ צַדִּ֪יק יִ֫בְחָ֥ן וְ֭רָשָׁע וְאֹהֵ֣ב חָמָ֑ס שָֽׂנְאָ֥ה נַפְשֽׁוֹ: תהלים  ללמידה ביום השני לחודש.