פרשת מעל בחרם.

פרשת מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם.


וַיִּמְעֲל֧וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵ֛ל מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם וַיִּקַּ֡ח עָכָ֣ן בֶּןכַּרְמִי֩ בֶןזַבְדִּ֨י בֶןזֶ֜רַח לְמַטֵּ֤ה יְהוּדָה֙ מִןהַחֵ֔רֶם וַיִּֽחַראַ֥ף יְהוָ֖ה בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽלמַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם.וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶליְהוֹשֻׁ֖עַ קֻ֣ם לָ֑ךְ לָ֣מָּה זֶּ֔ה אַתָּ֖ה נֹפֵ֥ל עַלפָּנֶֽיךָחָטָא֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וְגַם֙ עָבְר֣וּ אֶתבְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אוֹתָ֑ם וְגַ֤ם לָֽקְחוּ֙ מִןהַחֵ֔רֶם וְגַ֤ם גָּֽנְבוּ֙ וְגַ֣ם כִּֽחֲשׁ֔וּ וְגַ֖ם שָׂ֥מוּ בִכְלֵיהֶֽם: וְלֹ֨א יֻכְל֜וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לָקוּם֙ לִפְנֵ֣י אֹיְבֵיהֶ֔ם עֹ֗רֶף יִפְנוּ֙ לִפְנֵ֣י אֹֽיְבֵיהֶ֔ם כִּ֥י הָי֖וּ לְחֵ֑רֶם לֹ֤א אוֹסִיף֙ לִֽהְי֣וֹת עִמָּכֶ֔ם אִםלֹ֥א תַשְׁמִ֛ידוּ הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽםמַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם. 

מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם: הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ:  הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם: בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ: תהלים.

אני טוענת  שלצבא אסור לקבל תרומות מנדיבים.

אני טוענת שאסור שבצבא ישרתו אישים השוכבים את זכר משכבי אשה שעל פי דין תורה הדין של אישים אלה הוא דין מוות.

אני טוענת שאיש ששכב עם בעולת בעל, אסור לו לשרת בצבא יען כי על פי דין תורה הדין שלו – דין מוות.

טהרת הצבא היא נשק איסטרטגי, כמו שאומרים בעגה הצבאית.

לֹ֤א אוֹסִיף֙ לִֽהְי֣וֹת עִמָּכֶ֔ם אִםלֹ֥א תַשְׁמִ֛ידוּ הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽם

חרם הכוונה לשלל מלחמה במקרה זה.

בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ: תהלים.

אֲנִי יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קֽוֹמְמִיּֽוּת: וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה: וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ וְאִם אֶת מִשְׁפָּטַי תִּגְעַל נַפְשְׁכֶם לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתַי לְהַפְרְכֶם אֶת בְּרִיתִי: אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ וּזְרַעְתֶּם לָרִיק זַרְעֲכֶם וַאֲכָלֻהוּ אֹיְבֵיכֶם: ויקרא.

וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קֽוֹמְמִיּֽוּת: 

ברור לכל שלא היה צורך להחליף את המילה קוממיות במילה עצמאות.

פרשת מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם- לימודי שנת שבעים ואחת.לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי: כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ: בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה:  אַף זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ: תְּשִׁיבֵנוּ אָחוֹר מִנִּי צָר וּמְשַׂנְאֵינוּ שָׁסוּ לָמוֹ: תהלים.

יִשְׂרָאֵ֗ל חֵ֤רֶם בְּקִרְבְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֣א תוּכַ֗ל לָקוּם֙ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶ֔יךָ עַדהֲסִירְכֶ֥ם הַחֵ֖רֶם מִֽקִּרְבְּכֶֽם:

אני טוענת שעל פי אותו משל, יש להוציא אישים השוכבים את זכר משכבי אשה מירושלים.

או שתוציאו את עצמכם מירושלים.

מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים: תהלים.

כתבתי בעניין בשנה שקדמה לזאת , אין צורך להרחיב בדבר, רק כמה כיוונים למחשבה… 

מתוך מקום שמבינים שקיום  קבוצה של בני אדם שחטאיהם מחטיאים ופוגעים בכל העם. שצריך להוציא חוטאים אלה מקרבכם.

מבחינתי צריך לשחרר את הבחור שתקף את מצעד הגאווה בירושלים, אני מציעה גם לתת לו להדליק משואה ביום הקוממיות.

אני טוענת שעל פי אותה למידה העברת תרומות דרך שמולי ההומו בעת המרד, היא דרך לדכא את המרד על ידי השחתת העם.

זאת – PULSA DINUR..

הרשעת העם שמבקשת להצדיק את העושקים אותו:

לימודי תורה- פרשת מעל בחרם- משל שלא במקומו- המקרה לא אותו מקרה- לימודי שנת שבעים ושתים.וְהָיְתָ֨ה הָעִ֥יר חֵ֛רֶם הִ֥יא וְכָלאֲשֶׁרבָּ֖הּ לַֽיהוָ֑ה רַק֩ רָחָ֨ב הַזּוֹנָ֜ה תִּֽחְיֶ֗ה הִ֚יא וְכָלאֲשֶׁ֣ר אִתָּ֣הּ בַּבַּ֔יִת כִּ֣י הֶחְבְּאַ֔תָה אֶתהַמַּלְאָכִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שָׁלָֽחְנוּוְרַקאַתֶּם֙ שִׁמְר֣וּ מִןהַחֵ֔רֶם פֶּֽןתַּחֲרִ֖ימוּ וּלְקַחְתֶּ֣ם מִןהַחֵ֑רֶם וְשַׂמְתֶּ֞ם אֶתמַחֲנֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ לְחֵ֔רֶם וַעֲכַרְתֶּ֖ם אוֹתֽוֹ: וְכֹ֣ל כֶּ֣סֶף וְזָהָ֗ב וּכְלֵ֤י נְחֹ֙שֶׁת֙ וּבַרְזֶ֔ל קֹ֥דֶשׁ ה֖וּא לַֽיהוָ֑ה אוֹצַ֥ר יְהוָ֖ה יָבֽוֹא: וַיָּ֣רַע הָעָ֔ם וַֽיִּתְקְע֖וּ בַּשֹּֽׁפָר֑וֹת וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הָעָ֜ם אֶתק֣וֹל הַשּׁוֹפָ֗ר וַיָּרִ֤יעוּ הָעָם֙ תְּרוּעָ֣ה גְדוֹלָ֔ה וַתִּפֹּ֨ל הַֽחוֹמָ֜ה תַּחְתֶּ֗יהָ וַיַּ֨עַל הָעָ֤ם הָעִ֙ירָה֙ אִ֣ישׁ נֶגְדּ֔וֹ וַֽיִּלְכְּד֖וּ אֶתהָעִֽירוַֽיַּחֲרִ֙ימוּ֙ אֶתכָּלאֲשֶׁ֣ר בָּעִ֔יר מֵאִישׁ֙ וְעַדאִשָּׁ֔ה מִנַּ֖עַר וְעַדזָקֵ֑ן וְעַ֨ד שׁ֥וֹר וָשֶׂ֛ה וַחֲמ֖וֹר לְפִיחָֽרֶב:וְלִשְׁנַ֨יִם הָאֲנָשִׁ֜ים הַֽמְרַגְּלִ֤ים אֶתהָאָ֙רֶץ֙ אָמַ֣ר יְהוֹשֻׁ֔עַ בֹּ֖אוּ בֵּיתהָאִשָּׁ֣ה הַזּוֹנָ֑ה וְהוֹצִ֨יאוּ מִשָּׁ֤ם אֶתהָֽאִשָּׁה֙ וְאֶתכָּלאֲשֶׁרלָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּעְתֶּ֖ם לָֽהּ:וַיָּבֹ֜אוּ הַנְּעָרִ֣ים הַֽמְרַגְּלִ֗ים וַיֹּצִ֡יאוּ אֶתרָ֠חָב וְאֶתאָבִ֨יהָ וְאֶתאִמָּ֤הּ וְאֶתאַחֶ֙יהָ֙ וְאֶתכָּלאֲשֶׁרלָ֔הּ וְאֵ֥ת כָּלמִשְׁפְּחוֹתֶ֖יהָ הוֹצִ֑יאוּ וַיַּ֨נִּיח֔וּם מִח֖וּץ לְמַחֲנֵ֥ה יִשְׂרָאֵֽל:וְהָעִ֛יר שָׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ וְכָלאֲשֶׁרבָּ֑הּ רַ֣ק הַכֶּ֣סֶף וְהַזָּהָ֗ב וּכְלֵ֤י הַנְּחֹ֙שֶׁת֙ וְהַבַּרְזֶ֔ל נָתְנ֖וּ אוֹצַ֥ר בֵּיתיְהוָֽה פרשת רחב.

וַיִּמְעֲל֧וּ בְנֵֽייִשְׂרָאֵ֛ל מַ֖עַל בַּחֵ֑רֶם וַיִּקַּ֡ח עָכָ֣ן בֶּןכַּרְמִי֩ בֶןזַבְדִּ֨י בֶןזֶ֜רַח לְמַטֵּ֤ה יְהוּדָה֙ מִןהַחֵ֔רֶם וַיִּֽחַראַ֥ף יְהוָ֖ה בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽלפרשת מעל בחרם.

בעת הזאת המילה חרם מיוחסת בהקשר של קבוצת אנשים שדוחים אדם או קבוצה אחרת. כמו שהיתה החלטה של המונים לא לקנות קוטג’.