מחברת כתיבה- חודש שלישי אולי גם קצת לפני.- שנת שבעים ושלוש לקוממיות.

המילים האחרונות שכתבה אימי היו- מיכל כהגעתי הביתה.

פחדתי אז להשאר לבד בבית כי לא מכבר אחותי התאבדה שם. אז כשהיא היתה הולכת הייתי יוצאת מהבית ומחכה שתחזור.

בסוף נמאס לה מהסרט ושהיא רצתה ללכת אמרתי שתחכה רגע כי אני רוצה ללכת ואז רבנו. אז אמרתי טוב תלכי.

ואז אמרתי לעצמי טוב, מיכל ת חייבת להתגבר על הבעיה. אז נשארתי בפעם הזאת והלאה בבית כשהיא הלכה.

תהלים- מזמור חמישה ושלושים. – לימודי תורה. (michalinka.com)

לסיכום הסרט עם וולפסון, אני לא יודעת מה בני העדה האתיופית מתלוננים.. בוולפסון רוב השומרים הם בני העדה האתיופית. היתה לי שיחה עם בחור אתיופי שלא נולד בארץ  שעובד שם והוא אמר שבעבור חמש עד שש משמרות בשבוע הוא משתכר כ- 9000 שקל בחודש. ולרוב הוא עושה חמש משמרות.. במשרה שחשבנו שהיא משרה דרך קבלן כח אדם בשכר נמוך הוא וחבריו מרוויחים מצויין. אז שאפו לחברת השמירה- TM.הכי מעניין שבני העדה האתיופית מאשימים מזרחים בעוולות שנגרמו להם, אני אמרתי לבחור שמי שאחראי לשכר המשולם הם המעסיקים, רק הם יכולים לעשות איפה ואיפה. ומשכך הוא לא יכול להאשים מזרחים.