מִזְמ֗וֹר חמישה עשר.

מִזְמ֗וֹר לְדָ֫וִ֥ד יְ֭הוָֹה מִי-יָג֣וּר בְּאָהֳלֶ֑ךָ מִֽי-יִ֝שְׁכֹּ֗ן בְּהַ֣ר קָדְשֶֽׁךָ:

הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים וּפֹעֵ֥ל צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֥ר אֱ֝מֶ֗ת בִּלְבָבֽוֹ:

לֹֽא-רָגַ֨ל | עַל-לְשֹׁנ֗וֹ לֹא-עָשָׂ֣ה לְרֵעֵ֣הוּ רָעָ֑ה וְ֝חֶרְפָּ֗ה לֹא-נָשָׂ֥א עַל-קְרֹֽבוֹ:

נִבְזֶ֤ה | בְּֽעֵ֘ינָ֤יו נִמְאָ֗ס וְאֶת-יִרְאֵ֣י יְהוָ֣ה יְכַבֵּ֑ד נִשְׁבַּ֥ע לְ֝הָרַ֗ע וְלֹ֣א יָמִֽר:

כַּסְפּ֤וֹ | לֹא-נָתַ֣ן בְּנֶשֶׁךְ֮ וְשֹׁ֥חַד עַל-נָקִ֗י לֹ֥א לָ֫קָ֥ח עֹֽשֵׂה-אֵ֑לֶּה לֹ֖א יִמּ֣וֹט לְעוֹלָֽם:

כַּסְפּ֤וֹ | לֹא-נָתַ֣ן בְּנֶשֶׁךְ֮ וְשֹׁ֥חַד עַל-נָקִ֗י לֹ֥א לָ֫קָ֥ח עֹֽשֵׂה-אֵ֑לֶּה לֹ֖א יִמּ֣וֹט לְעוֹלָֽם: תהלים מזמור חמישה עשר.

אִם-כֶּסֶף | תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי אֶת-הֶֽעָנִי עִמָּךְ לֹא-תִֽהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה לֹֽא-תְשִׂימוּן עָלָיו נֶֽשֶׁךְ: שמות.

מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לֹא לָקָח מִשְׁפָּטַי עָשָׂה בְּחֻקּוֹתַי הָלָךְ הוּא לֹא יָמוּת בַּעֲוֹן אָבִיו חָיֹה יִחְיֶֽה: יחזקאל.

נשך ותרבית.. כמו מה שאתם קוראים לו ריבית דה ריבית.

כמובן שמדובר על העני בעמך.

אֶת-הֶֽעָנִי עִמָּךְ

מֵעָנִי הֵשִׁיב יָדוֹ

אסור ללחוץ ולרדוף אותו.

ברור שמשפט העני במקרה זה אינו משפט העשיר החייב שמתנער מהלוואה שהוא לקח.

עַד-מָתַי תִּשְׁפְּטוּ-עָוֶל וּפְנֵי רְשָׁעִים תִּשְׂאוּ-סֶֽלָה:שִׁפְטוּ-דַל וְיָתוֹם עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּֽיקוּ: פַּלְּטוּ-דַל וְאֶבְיוֹן מִיַּד רְשָׁעִים הַצִּֽילוּ: תהלים.