אין נבואה של השיבותי לב בנות על אבות.
תראה, אני ישבתי בחוף ובשולחן לידי ישבו זוג. אשה שאביה מולידה ממוצא גלות מזרחי ובעלה האשכנזי ודיברנו. בסוף השיחה אמרה לי האשה כך: אשכנזים טובים יותר ובעלה אמר שאשכנזים יודעים לדרוש. מה אמרה האשה- האשה אמרה שאבא שלה ואח שלה ודוד שלה ובן אח שלה- טובים פחות. בכל מקרה שהאשה אמרה שאשכנזים טובים יותר ממזרחים, היא אמרה שהיא ובעלה וילדה לא מעמנו. וחשוב שתדעי שהמשפחה של בעלך חושבת שאשתו האשכנזית של אח של בעלך- יותר טובה ממך. |
|
|
וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹֽר: אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִֽם: וְלֹֽא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּֽיךָ: בראשית. השם אברהם ניתן לאברהם מבורא עולם. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהֹוָה הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּֽי שָׁמַע יְהֹוָה אֶל עָנְיֵֽךְ: בראשית. השם ישמעאל ניתן לישמעאל ממלאך בורא עולם. וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָֽה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵֽד: וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָֽאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶֽיךָ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַֽהֲקִֽמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַֽחֲרָֽיו: בראשית. השם יצחק ניתן לו מבורא עולם. וַיֵּצֵא הָֽרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָֽׂו: וְאַֽחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּֽעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַֽעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָֽם: בראשית. וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם: בראשית. השם ישראל ניתן ליעקב מבורא עולם. |
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים: וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלַת אֲבֹתָיו: וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד: וַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים: מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף הָיוּ לְנָשִׁים וַתְּהִי נַחֲלָתָן עַל מַטֵּה מִשְׁפַּחַת אֲבִיהֶן: אֵלֶּה הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ: במדבר. וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: זאת אומרת שבת לשבט יהודה ולאביה אין בנים שהתחתנה עם זרע עֵשָׂו הוא אֲבִי אֱדוֹם, למעשה מסבה את ירושת אביה לעשו, למטה עשו. על כל מה שמשתמע מכך. היא למעשה יצאה משבט יהודה והצטרפה למטה עֵשָׂו עם ירושת אביה. להזכירכם הירושה מועברת לאחר מות האב. ומה אני אומרת, בעת זיהוי בת ישראל שלאביה אין בנים שהתחתנה עם זרע עֵשָׂו , יש לדבר עם האב שבעודו בחייו יעביר את נחלתו לבן אחיו. אם לא יסכים האב, יש להרוג את בתו במשמעות של יהרג ובל יעבור. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ: וְאִם אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו: וְאִם אֵין לוֹ אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו: וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה: בראשית. וְאִם אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו: בראשית. וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָֽנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת–הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת–הָֽאָלָ֖ה הַזֹּֽאת: כִּי֩ אֶת–אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנ֜וֹ פֹּ֗ה עִמָּ֨נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיּ֔וֹם לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיּֽוֹם: כִּֽי–אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר–יָשַׁ֖בְנוּ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר–עָבַ֛רְנוּ בְּקֶ֥רֶב הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲבַרְתֶּֽם: פרשת כִּֽי–תָב֣וֹא אֶל–הָאָ֔רֶץ.
כִּי נָשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָה: עזרא. התיקון: וְעַתָּה נִכְרָת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהוֹצִיא כָל נָשִׁים וְהַנּוֹלָד מֵהֶם. עזרא. |
אברהם הוריש ליצחק את הבכורה, הברית והברכה. זה היה שק הירושה שהיה לאברהם להוריש. כידוע לכל גם לעשו וגם לישמעאל עשו ברית מילה. יצחק הוריש הבכורה, הברית והברכה ליעקב.
ליצחק היה את אותו שק ירושה כמו לאברהם להוריש. אותו הדבר עם יעקב שהוריש לבניו את אותו שק ירושה שהוריש לו אביו. ברור לכל שאדם שספר עצמו בעת הזאת בספורות יצחק לא יכול להוריש לזרע עשו את סיפור עבדות בני יעקב במצרים, הוא לא יכול להוריש לזרע עשו את השחרור ממצרים ואת חג הפסח והוא לא יכול להוריש לזרע עשו את מעמד הר סיני וקבלת התורה. עבדות מצרים והשחרור ממצרים וקבלת התורה לא נמצאת בשק הירושה שיכול להוריש יצחק היא גם לא בשק הירושה של יעקב, יעקב לא היה עבד במצרים ולא שוחרר ממצרים ולא קיבל את התורה, בניו ובני יוסף היו עבדים במצרים, בניו ובני יוסף שוחררו ממצרים וקבלו את התורה. ליצחק אין את אותה ירושה להוריש כמו הירושה שיש לבני יעקב, לבני ישראל. זאת אומרת שאם זרע עשו יכבוש את הארץ דרך יצחק ספור. עשו לא יקבל את התורה ולא יהיה לו שבט כְהֻנַּה. אנשי דת שהם לא משבט הלוי, הם אינם כהני יהוה. אנשי דת שהם לא משבט הלוי, הם אינם כהני יהוה. וכפי שידוע גם לפרעה היו אנשים שכונו ככהני פרעה. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל-אָבִיו, הַבְרָכָה אַחַת הִוא-לְךָ אָבִי–בָּרְכֵנִי גַם-אָנִי, אָבִי; וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ, וַיֵּבְךְּ. וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו, וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם, מֵעָל. וְעַל-חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת-אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ. וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו, אֶת-יַעֲקֹב, עַל-הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ אָבִיו; וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ, יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי, וְאַהַרְגָה, אֶת-יַעֲקֹב אָחִי. בראשית. בנימין נתניהו מדמה את ישראל לזרע עשו. לכן אומר לך שה- נו של BEN NITAY הוא לא ה- נו של העם היהודי. הוא שייך לשבט בנימין שחבר לעשו בעת הזאת. תראה, ברור לכל שגורלו של עשו, גם הגורל שלעד יחיה על חרבו, נקבע לאחר שבז לבכורתו ומכר אותה בתמורה לנזיד עדשים- אוכל. ברור לכל שלא בהכרח הדבר שאם עשו לא היה מוכר את בכורתו ליעקב, אז יעקב היה מקבל את גורלו של עשו כפי שנקבע לעשו לאחר שעשו בז לבכורתו. כי גם אם יעקב לא היה קונה את הבכורה, הוא לא עשה חטא שיקבע לו גורל כמו של עשו שמכר את בכורתו. שעשו מבקש לעשות החלפות בין זרע עשו ליעקב הוא מקיים שדי תרומות של אוכל, שהוא תורם לעניים או לחיילים- אוכל. זאת הסיבה שיש איסור לאכול ללא תשלום מזרע עשו. בעת שעשו נחפש ליהודי מאוד קשה לשמור על איסור זה. לכן אומר לך שוב, שיעקב קנה את הבכורה מעשו, יעקב אמר לעשו ברור ובדרך ישרה ובמילים ולא במשל שהוא מבקש תמורת נזיד העדשים את בכורתו ועשו הסכים ולא רק, יעקב ביקש שעשו יבע בעת המכירה ועשו נשבע. כך שכדי לקיים החלפה, זרע עשו חייב לקיים את השבועה ובמילים ברורות לדרוש את הבכורה בתמורה לאוכל. בעת הזאת כשעשו ונשותיו תורמים אוכל לעניים ולחיילים כשהם התחפשו ליהודים כדי לקיים על עצמם את- עמך נדבות ביום חילך לא נעשית הדרישה לקבלת הבכורה בתמורה לאוכל והחיילים והעניים לא נשבעים שהם נותנים את בכורתם בתמורה לאוכל שתורם להם זרע עשו. כך שאתה רק גועל כמו שהחזירו את בעלה של מאמי כצמח שקל לשלוט עליו לאחר מלחמת לבנון. הארוחה האחרונה היתה סוף תהליך געילתו של ישוע שכנראה לא שילם בעבור האוכל שהוא אכל מזרע עשו. צריך לחשוב בעניין דנקנר והרנטגן שנתן לדנקנר את זכור הראשונים להתפלל בקברו של הבאבא שלו בתמורה לתרומה של 600,000 לרנטגן שמתעל את התרומות לצאן מרעיתו. לכן נזכור שאדם שנוגע בקבר הוא טמא שבעה ימים. uman חידוש לכתובה – שנת שבעים לקוממיות העם היהודי בארצו.
לעסקיו של שרון יצחק תשובה יש משמעות בהפלת אשמה ודין על ישראל.ולא רק במשמעות של יצחק ספור שמעביר לעשו ולא ליעקב. יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה– נזכור שתושבי גבעת עמל גורשו על ידי אנשיו של שרון יצחק תשובה מתוך אשמה שהם פלשו בזמן שהם שרתו בהגנה לאדמות של מוסלמים שברחו ומשכך לא זכו לבעלות קבע על האדמה עליה הם התישבו, שלא כמו תושבי כברי שגם הם פלשו לאדמות שערבים ברחו בעת ראשית קוממיות העם היהודי בארצו. מתווה הגז שמבקש לאנוס את העם היהודי לשלם מחיר יקר לחמש עשרה שנים וזאת שיש התניה ששרון יצחק תשובה ימכור את אחזקותיו, כנראה לאמריקאים, מחיל דין לשלם מחיר לאנשים ששרון יצחק תשובה ימכור להם את אחזקותיו. שמעתי בשבוע שקדם לשבוע זה שיש אנשים שמזכירים לעם שחורבנות ישראל היו בשנות השבעים לבנין הבית של ישראל, ואת הגז חיש ונעופה בעת הזאת מיחסים לשרון יצחק תשובה ולאנשים שהוא ימכור להם לאחר החלת דין של שילומת רשעים שהוחל על ישראל. להזכירכם שרו יצחק תשובה כבר הוציא את בנו מישראל. יש מצב שלאחר המכירה הוא גם יצא.. מִהֲרוּ, בָּנָיִךְ; מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ. ישעיהו. תראה, ברור לכל שאין לאסאד את היכולת ואת הרצון להלחם בישראל לנוכח ידיעתנו על מצב סוריא בעת הזאת, ואין סכנה למחמה בגבול הסורי שלא היתה מלחמה מגבול זה ממלחמת יום כיפור. אך מהמתקפות של הצבא על נקודות איראניות בסוריא אנחנו יכולים ללמוד על היכולת של BEN NITAY שנלהב לאשר את מתווה הגז , להחיל בכל רגע מלחמה עם איראן כשהוא מתגרה באיראן באדמת הסורים. לנוכח ידיעתנו על הנשק שיש לאיראן, זאת סכנה ברורה שמנסה BEN NITAY להחיל על ישראל. וכפי שלמדנו ממלחמת המפרץ, ברור לכל שהעשירים יברחו מישראל מבעוד מועד.. והם ישאירו את הכלבים שלהם ברחוב כמו שאומרים.. אני טוענת שיריית הפתיחה להחלה שאני טוענת שמחילים בישראל בעת הזאת היתה בעת שמנהיגים יהודים החלו תהליך שלום שנגדע במלחמת לבנון ושוב פעם עם רציחת רבין. כדי לקיים את גורל עשו שלנצח יחיה על חרבו על ישראל ושישראל יעבוד את עשו שישלם מחיר יקר בעבור הגז לאנשים שיקנו את אחזקות שרון יצחק תשובה בגז. צריך לחשוב מה תפקידו של יעקב מיימון בסיפור.. חשוב לזכור, ליצחק המקורי לא קראו תשובה ולא קראו שרון, לא היה נהוג להשתמש בשמות משפחת ההיא אותו הדבר עם יעקב המקורי, שמו לא היה מיימון ולא כינו אותו בשם –קובי, בורא עולם כינה יעקב המקורי- ישראל. כך שיש לחובר החברים המחוכם צרה עם הדיוק במעגל השמות של ה- DEOS ACS MACINAS שהוא בנה בישראל. כתובת החודש העשירי- חלק ראשון. וַיְהִי הַיּוֹם–וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, לְהִתְיַצֵּב עַל-יְהוָה; וַיָּבוֹא גַם-הַשָּׂטָן, בְּתוֹכָם. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-הַשָּׂטָן, מֵאַיִן תָּבֹא; וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת-יְהוָה, וַיֹּאמַר, מִשּׁוּט בָּאָרֶץ, וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ. וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת יְהוָה, וַיֹּאמַר: עוֹר בְּעַד עוֹר, וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ–יִתֵּן, בְּעַד נַפְשׁוֹ.
חובת השרות לצרכן ב"מגזר הפרטי". בכללי כמו שאומרים, זה הסרט שמחיל מילצ'ין עם בנימין.. וַיֵּֽאָסֵ֞ף כָּל–אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל–הָעִ֔יר כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד חֲבֵרִֽים: וַֽיִּשְׁלְח֞וּ שִׁבְטֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲנָשִׁ֔ים בְּכָל–שִׁבְטֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר מָ֚ה הָרָעָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֥ר נִהְיְתָ֖ה בָּכֶֽם: וְעַתָּ֡ה תְּנוּ֩ אֶת–הָאֲנָשִׁ֨ים בְּנֵֽי–בְלִיַּ֜עַל אֲשֶׁ֤ר בַּגִּבְעָה֙ וּנְמִיתֵ֔ם וּנְבַעֲרָ֥ה רָעָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א אָבוּ֙ בְּנֵ֣י בִּנְיָמִ֔ן לִשְׁמֹ֕עַ בְּק֖וֹל אֲחֵיהֶ֥ם בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵֽל: וַיֵּאָסְפ֧וּ בְנֵֽי–בִנְיָמִ֛ן מִן–הֶעָרִ֖ים הַגִּבְעָ֑תָה לָצֵ֥את לַמִּלְחָמָ֖ה עִם–בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיִּתְפָּֽקְדוּ֩ בְנֵ֨י בִנְיָמִ֜ן בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ מֵהֶ֣עָרִ֔ים עֶשְׂרִ֨ים וְשִׁשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חָ֑רֶב לְ֠בַד מִיֹּשְׁבֵ֤י הַגִּבְעָה֙ הִתְפָּ֣קְד֔וּ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אִ֥ישׁ בָּחֽוּר: מִכֹּ֣ל |הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה שְׁבַ֤ע מֵאוֹת֙ אִ֣ישׁ בָּח֔וּר אִטֵּ֖ר יַד–יְמִינ֑וֹ כָּל–זֶ֗ה קֹלֵ֧עַ בָּאֶ֛בֶן אֶל–הַֽשַּׂעֲרָ֖ה וְלֹ֥א יַחֲטִֽא: וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הִתְפָּֽקְד֗וּ לְבַד֙ מִבִּנְיָמִ֔ן אַרְבַּ֨ע מֵא֥וֹת אֶ֛לֶף אִ֖ישׁ שֹׁ֣לֵֽף חָ֑רֶב כָּל–זֶ֖ה אִ֥ישׁ מִלְחָמָֽה: וַיָּקֻ֜מוּ וַיַּעֲל֣וּ בֵֽית–אֵל֮ וַיִּשְׁאֲל֣וּ בֵאלֹהִים֒ וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִ֚י יַעֲלֶה–לָּ֣נוּ בַתְּחִלָּ֔ה לַמִּלְחָמָ֖ה עִם–בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה יְהוּדָ֥ה בַתְּחִלָּֽה: וַיָּק֥וּמוּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֖ל בַּבֹּ֑קֶר וַיַּֽחֲנ֖וּ עַל–הַגִּבְעָֽה: וַיֵּצֵא֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל לַמִּלְחָמָ֖ה עִם–בִּנְיָמִ֑ן וַיַּעַרְכ֨וּ אִתָּ֧ם אִֽישׁ–יִשְׂרָאֵ֛ל מִלְחָמָ֖ה אֶל–הַגִּבְעָֽה: שופטים. ובהמשך.. וְכֹ֣ל | אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל קָ֚מוּ מִמְּקוֹמ֔וֹ וַיַּעַרְכ֖וּ בְּבַ֣עַל תָּמָ֑ר וְאֹרֵ֧ב יִשְׂרָאֵ֛ל מֵגִ֥יחַ מִמְּקֹמ֖וֹ מִמַּֽעֲרֵה–גָֽבַע: וַיָּבֹאוּ֩ מִנֶּ֨גֶד לַגִּבְעָ֜ה עֲשֶׂרֶת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֤ישׁ בָּחוּר֙ מִכָּל–יִשְׂרָאֵ֔ל וְהַמִּלְחָמָ֖ה כָּבֵ֑דָה וְהֵם֙ לֹ֣א יָדְע֔וּ כִּֽי–נֹגַ֥עַת עֲלֵיהֶ֖ם הָרָעָֽה: וַיִּגֹּ֨ף יְהוָ֥ה | אֶֽת–בִּנְיָמִן֮ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וַיַּשְׁחִיתוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל בְּבִנְיָמִן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא עֶשְׂרִ֨ים וַחֲמִשָּׁ֥ה אֶ֛לֶף וּמֵאָ֖ה אִ֑ישׁ כָּל–אֵ֖לֶּה שֹׁ֥לֵף חָֽרֶב: שופטים. ובהמשך… וְאִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל נִשְׁבַּ֥ע בַּמִּצְפָּ֖ה לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ לֹא–יִתֵּ֥ן בִּתּ֛וֹ לְבִנְיָמִ֖ן לְאִשָּֽׁה: וַיָּבֹ֤א הָעָם֙ בֵּֽית–אֵ֔ל וַיֵּ֤שְׁבוּ שָׁם֙ עַד–הָעֶ֔רֶב לִפְנֵ֖י הָאֱלֹהִ֑ים וַיִּשְׂא֣וּ קוֹלָ֔ם וַיִּבְכּ֖וּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל: וַיֹּ֣אמְר֔וּ לָמָ֗ה יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הָ֥יְתָה זֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵ֑ל לְהִפָּקֵ֥ד הַיּ֛וֹם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֥בֶט אֶחָֽד: וַֽיְהִי֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת וַיַּשְׁכִּ֣ימוּ הָעָ֔ם וַיִּבְנוּ–שָׁ֖ם מִזְבֵּ֑חַ וַיַּעֲל֥וּ עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִֽים: וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִ֠י אֲשֶׁ֨ר לֹא–עָלָ֧ה בַקָּהָ֛ל מִכָּל–שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל–יְהוָ֑ה כִּי֩ הַשְּׁבוּעָ֨ה הַגְּדוֹלָ֜ה הָיְתָ֗ה לַ֠אֲשֶׁר לֹא–עָלָ֨ה אֶל–יְהוָ֧ה הַמִּצְפָּ֛ה לֵאמֹ֖ר מ֥וֹת יוּמָֽת: וַיִּנָּֽחֲמוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל–בִּנְיָמִ֖ן אָחִ֑יו וַיֹּ֣אמְר֔וּ נִגְדַּ֥ע הַיּ֛וֹם שֵׁ֥בֶט אֶחָ֖ד מִיִּשְׂרָאֵֽל: שופטים. ובהמשך.. וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ כָּל–הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיְדַבְּרוּ֙ אֶל–בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲשֶׁ֖ר בְּסֶ֣לַע רִמּ֑וֹן וַיִּקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם שָׁלֽוֹם: וַיָּ֤שָׁב בִּנְיָמִן֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא וַיִּתְּנ֤וּ לָהֶם֙ הַנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֣ר חִיּ֔וּ מִנְּשֵׁ֖י יָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד וְלֹֽא–מָצְא֥וּ לָהֶ֖ם כֵּֽן: וְהָעָ֥ם נִחָ֖ם לְבִנְיָמִ֑ן כִּֽי–עָשָׂ֧ה יְהוָ֛ה פֶּ֖רֶץ בְּשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּֽאמְר֨וּ זִקְנֵ֣י הָעֵדָ֔ה מַה–נַּעֲשֶׂ֥ה לַנּוֹתָרִ֖ים לְנָשִׁ֑ים כִּֽי–נִשְׁמְדָ֥ה מִבִּנְיָמִ֖ן אִשָּֽׁה:וַיֹּ֣אמְר֔וּ יְרֻשַּׁ֥ת פְּלֵיטָ֖ה לְבִנְיָמִ֑ן וְלֹֽא–יִמָּחֶ֥ה שֵׁ֖בֶט מִיִּשְׂרָאֵֽל: וַאֲנַ֗חְנוּ לֹ֥א נוּכַ֛ל לָתֵת–לָהֶ֥ם נָשִׁ֖ים מִבְּנוֹתֵ֑ינוּ כִּֽי–נִשְׁבְּע֤וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר אָר֕וּר נֹתֵ֥ן אִשָּׁ֖ה לְבִנְיָמִֽן: וַיֹּאמְר֡וּ הִנֵּה֩ חַג–יְהוָ֨ה בְּשִׁל֜וֹ מִיָּמִ֣ים | יָמִ֗ימָה אֲשֶׁ֞ר מִצְּפ֤וֹנָה לְבֵֽית–אֵל֙ מִזְרְחָ֣ה הַשֶּׁ֔מֶשׁ לִמְסִלָּ֔ה הָעֹלָ֥ה מִבֵּֽית–אֵ֖ל שְׁכֶ֑מָה וּמִנֶּ֖גֶב לִלְבוֹנָֽה: (ויצו) וַיְצַוּ֕וּ אֶת–בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לֵאמֹ֑ר לְכ֖וּ וַאֲרַבְתֶּ֥ם בַּכְּרָמִֽים:וּרְאִיתֶ֗ם וְ֠הִנֵּה אִם–יֵ֨צְא֥וּ בְנוֹת–שִׁילוֹ֮ לָח֣וּל בַּמְּחֹלוֹת֒ וִֽיצָאתֶם֙ מִן–הַכְּרָמִ֔ים וַחֲטַפְתֶּ֥ם לָכֶ֛ם אִ֥ישׁ אִשְׁתּ֖וֹ מִבְּנ֣וֹת שִׁיל֑וֹ וַהֲלַכְתֶּ֖ם אֶ֥רֶץ בִּנְיָמִֽן: וְהָיָ֡ה כִּֽי–יָבֹ֣אוּ אֲבוֹתָם֩ א֨וֹ אֲחֵיהֶ֜ם (לרוב) לָרִ֣יב | אֵלֵ֗ינוּ וְאָמַ֤רְנוּ אֲלֵיהֶם֙ חָנּ֣וּנוּ אוֹתָ֔ם כִּ֣י לֹ֥א לָקַ֛חְנוּ אִ֥ישׁ אִשְׁתּ֖וֹ בַּמִּלְחָמָ֑ה כִּ֣י לֹ֥א אַתֶּ֛ם נְתַתֶּ֥ם לָהֶ֖ם כָּעֵ֥ת תֶּאְשָֽׁמוּ: וַיַּֽעֲשׂוּ–כֵן֙ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן וַיִּשְׂא֤וּ נָשִׁים֙ לְמִסְפָּרָ֔ם מִן–הַמְּחֹלְל֖וֹת אֲשֶׁ֣ר גָּזָ֑לוּ וַיֵּלְכ֗וּ וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ אֶל–נַ֣חֲלָתָ֔ם וַיִּבְנוּ֙ אֶת–הֶ֣עָרִ֔ים וַיֵּשְׁב֖וּ בָּהֶֽם: וַיִּתְהַלְּכ֨וּ מִשָּׁ֤ם בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵל֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔יא אִ֥ישׁ לְשִׁבְט֖וֹ וּלְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וַיֵּצְא֣וּ מִשָּׁ֔ם אִ֖ישׁ לְנַחֲלָתֽוֹ: בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו יַעֲשֶֽׂה: שופטים. וְכֹ֣ל | אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֗ל קָ֚מוּ מִמְּקוֹמ֔וֹ וַיַּעַרְכ֖וּ בְּבַ֣עַל תָּמָ֑ר וְאֹרֵ֧ב יִשְׂרָאֵ֛ל מֵגִ֥יחַ מִמְּקֹמ֖וֹ מִמַּֽעֲרֵה–גָֽבַע: שופטים. אני טוענת שזאת תחילת הסרט: אֵלֶּה בְנֵי-אֶפְרַיִם, לְמִשְׁפְּחֹתָם–לְשׁוּתֶלַח מִשְׁפַּחַת הַשֻּׁתַלְחִי, לְבֶכֶר מִשְׁפַּחַת הַבַּכְרִי; לְתַחַן, מִשְׁפַּחַת הַתַּחֲנִי. וְאֵלֶּה, בְּנֵי שׁוּתָלַח–לְעֵרָן, מִשְׁפַּחַת הָעֵרָנִי. אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת בְּנֵי-אֶפְרַיִם לִפְקֻדֵיהֶם, שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת; אֵלֶּה בְנֵי-יוֹסֵף, לְמִשְׁפְּחֹתָם. בְּנֵי בִנְיָמִן, לְמִשְׁפְּחֹתָם–לְבֶלַע מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי, לְאַשְׁבֵּל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׁבֵּלִי; לַאֲחִירָם, מִשְׁפַּחַת הָאֲחִירָמִי. לִשְׁפוּפָם, מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּפָמִי; לְחוּפָם, מִשְׁפַּחַת הַחוּפָמִי. וַיִּהְיוּ בְנֵי-בֶלַע, אַרְדְּ וְנַעֲמָן–מִשְׁפַּחַת, הָאַרְדִּי, לְנַעֲמָן, מִשְׁפַּחַת הַנַּעֲמִי. אֵלֶּה בְנֵי-בִנְיָמִן, לְמִשְׁפְּחֹתָם; וּפְקֻדֵיהֶם, חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. אני טוענת שיש קבוצה של אנשים שפועלת להעביר לשרון יצחק תשובה את אוצרותנו, כדי שיעביר לעשו ולא ליעקב. |