חודש שביעי- ירח האיתנים.
וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה: ויקרא.
וַתִּשְׁלַם֙ כָּל–הַמְּלָאכָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בֵּ֣ית יְהוָ֑ה וַיָּבֵ֨א שְׁלֹמֹ֜ה אֶת–קָדְשֵׁ֣י | דָּוִ֣ד אָבִ֗יו אֶת–הַכֶּ֤סֶף וְאֶת–הַזָּהָב֙ וְאֶת–הַכֵּלִ֔ים נָתַ֕ן בְּאֹצְר֖וֹת בֵּ֥ית יְהוָֽה:
אָ֣ז יַקְהֵ֣ל שְׁלֹמֹ֣ה אֶת–זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל אֶת–כָּל–רָאשֵׁ֣י הַמַּטּוֹת֩ נְשִׂיאֵ֨י הָאָב֜וֹת לִבְנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל–הַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה יְרוּשָׁלִָ֑ם לְֽהַעֲל֞וֹת אֶת–אֲר֧וֹן בְּרִית–יְהוָ֛ה מֵעִ֥יר דָּוִ֖ד הִ֥יא צִיּֽוֹן: וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ אֶל–הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ כָּל–אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּיֶ֥רַח הָאֵֽתָנִ֖ים בֶּחָ֑ג ה֖וּא הַחֹ֥דֶשׁ הַשְּׁבִיעִֽי: וַיָּבֹ֕אוּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הַכֹּהֲנִ֖ים אֶת–הָאָרֽוֹן: וַֽיַּעֲל֞וּ אֶת–אֲר֤וֹן יְהוָה֙ וְאֶת–אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֶֽת–כָּל–כְּלֵ֥י הַקֹּ֖דֶשׁ אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֑הֶל וַיַּעֲל֣וּ אֹתָ֔ם הַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם: מלכים.
|
גרך אשר בשעריך.
וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַֽיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַֽעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָֽ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָֽ וַֽאֲמָתֶךָ וְשֽׁוֹרְךָ וַֽחֲמֹֽרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵֽרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַֽאֲמָֽתְךָ כָּמֽוֹךָ: דברים.
שעריו של הגר אינם שעריך.
גר בעל עסק אינו גר בשעריך. הוא אינו עבדך ואינו אמתך.
כשגר בעל עסק עובד בעסק שלו בשבתון , זאת בחירה שלו. אין יד המשולה ליד מצרים שאונסת לעבוד בשבתון.
גוי של שבת\ראשון\חגים ומועדים.
החרב המתהפכת-שבירת קסם- חודש שמיני בשנת שבעים ושתים. |
וינפש.
שאתה קונה אוכל ביום שישי ואוכל אותו בשבת, אתה קונה אוכל ששכר העבודה עליו שולם לפי יום שישי ואוכל אותו בשבת.
מהבחינה הזאת אין הבדל שאתה קונה דלק ביום שישי ונוסע בו בשבת. השכר למתדלק כמו למוכר בחנות שולם על פי יום שישי.
שאתה משאיר את האור פתוח לפני השבת יש אדם שדואג שהחשמל ימשיך להיות מסופק לך וגם מתקן בעת תקלה ומקבל שכר בעבור כך.
ואם תגיד שעובדי חברת החשמל הוא גויים של שבת אסכים עמך.
עובדי חברת חשמל מקבלים הרבה כסף בשביל כך.
שבועות.
פרשת המנחה- בהעלתך- הקרבה בשבתון- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות. |
עת חצות הלילה.
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיהוָה הִכָּה כָל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל-כִּסְאוֹ, עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר; וְכֹל, בְּכוֹר בְּהֵמָה. שמות.
חֲצוֹת-לַיְלָה–אָקוּם, לְהוֹדוֹת לָךְ: עַל, מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. תהלים.מבחינה הגיונית חצות הלילה, חצי הלילה, הוא העת שהיא מחצית אורך הלילה, מתחילת הלילה ועד סוף הלילה. ברור לכולנו שחצי הלילה הוא מועד שאינו קבוע מועד קבוע. כולם יודעים שיש עונות בשנה שהלילה ארוך יותר והיום קצר יותר ולהפך, למעשה אורך הלילה הוא אורך שאינו אותו הדבר כמו בלילה שקדם לו ובלילה שבא לאחריו. כך ששעת החצות כפי שאתם מכירים היא לא באמת שעת חצות. גם במידת חצות היום המלא, מערב עד ערב, הוא מועד שאינו קבוע כמו שכולם מכירים כמועד כניסת השבת שאינו קבוע. לכן נקודת חצות היום היא לא אותה נקודה בכל יום בשנה. |
שבת.
אני טוענת שאין אדם שיודע את היום בשבוע לפי ספורות הבריאה. וכפי שהסביר לי אדם שקרא בתפילת שחרית שחשבו על כך לפני, ושבתפילת שחרית מתפללים כשאומרים שכל יום שבת- ראשון שבת, שני שבת, שלישי שבת וכו'.
גם בתורה אחרי מעשה בראשית אין מועדים לפי היום בשבוע וחגי ישראל הם לפי היום בחודש. לא ניתן לדעת לפי הירח והשמש את היום בשבוע. גם את מנין השנים מיום הבריאה לא מזכירים בתורה, מנין שנים מוזכר מארועים שקרו, השנים מיציאת מצרים.. השנים מיום הולדת אדם.
עבודה זאת כל מלאכה שמקבלים בעבורה שכר, לאכול לחם… בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, בראשית. למשל, אהוד בנאי, שסביר להניח שהוא מנגן ושר בשבת למשפחה או בבית הכנסת ולמרות שניגון בגיטרה והשירה הם מלאכתו, כשהוא שר ומנגן בשבת זאת לא עבודה כי הוא לא מקבל שכר. שהוא שר ומנגן עם שכר שלא בשבת זאת עבודה.
בישראל בעת הזו נהוג לתת את השכר, גם במוסדות המדינה וגם בעסקים במשק, לפי המועד הנוצרי בחודש. המועד הנוצרי הוא המועד הקבוע לקבלת שכר בעבור עבודה ולא המועד העברי. לכן בספירת הכלל, המועד של היום בשבוע, אינו מחייב את האדם היהודי והאשה היהודיה כיחידה אחת לצורך נופש ממלאכה ביום השביעי.
משמע כל אדם וכל אשה יכולים לקבוע מתי השבת שלהם במחזוריות של שבע תוך שהם שומרים לעבוד עד שישה ימים בשבוע. כך שקשה מאוד להכשיל יהודים באשמה של חילול שבת.
מחשבה. מועדפת. ימים.
|
תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ וְחֹ֖שֶׁךְ עַל־פְּנֵ֣י תְה֑וֹם.
על פי תורתנו הקדושה, בראשית היה תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ ולא היה אור והיה חושך.
לאחר שבורא עולם ברא את האור החלה ספירת ימים על פי מועדי ערב ובוקר ועל פי הירח והשמש והאור והחושך.
על פי תורתנו הקדושה לאחר שבורא עולם ברא את האור היום מתחיל ומסתיים בבוקר. וַֽיְהִי־עֶ֥רֶב וַֽיְהִי־בֹ֖קֶר י֥וֹם אֶחָֽד. סוף היום השלם הוא בבוקר ומשכך תחילת היות השלם הוא בבוקר. אני טוענת שיותר נכון להחיל את השעה הראשונה בבוקר עם עלות השחר, כדי לא למדוד בספירת שעות שראשית היום הוא חושך כפי שהיה בעת תֹ֨הוּ֙ וָבֹ֔הוּ.
|
חודש האביב.
בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא-חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְדָרְיָוֶשׁ–הָיָה דְבַר-יְהוָה, אֶל-זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ, בֶּן-עִדּוֹא הַנָּבִיא, לֵאמֹר. זכריה.
מפסוק זה ניתן ללמוד שיהודים בזמן משילות המלך הפרסי דָרְיָוֶשׁ, חיו לפי שני מועדים, מועדים לפי הספורות היהודיות: בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ, ולפי ספורות שהיו נהוגות אצל העם הפרסי באותה עת. כשלנו היה חודש עשתי עשר, להם היה חודש שבט: הוּא-חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְדָרְיָוֶשׁ.
זאת אומרת שניתן לראות שהכותב עשה פעולת תרגום, מה המועד שלנו ביחס למועד של דָרְיָוֶשׁ. |
צום החודש הרביעי בשנת השבעים.
כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ.
כֹּה אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת:
עֹד אֲשֶׁר יָבֹאוּ עַמִּים, וְיֹשְׁבֵי עָרִים רַבּוֹת. וְהָלְכוּ יוֹשְׁבֵי אַחַת אֶל-אַחַת לֵאמֹר, נֵלְכָה הָלוֹךְ לְחַלּוֹת אֶת-פְּנֵי יְהוָה, וּלְבַקֵּשׁ, אֶת-יְהוָה צְבָאוֹת;
אֵלְכָה, גַּם-אָנִי.
וּבָאוּ עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים, לְבַקֵּשׁ אֶת-יְהוָה צְבָאוֹת בִּירוּשָׁלִָם, וּלְחַלּוֹת, אֶת-פְּנֵי יְהוָה.
כֹּה-אָמַר, יְהוָה צְבָאוֹת, בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם;
וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר, נֵלְכָה עִמָּכֶם–
כִּי שָׁמַעְנוּ, אֱלֹהִים עִמָּכֶם.
אם כל השנים צמנו את צום החודש הרביעי מה שקוראים לו צום יז בתמוז בגלל הסדק הראשון בחומות ירושלים בימי חורבן בית שני, בעת הזאת שוכבי משכב זכר שהם תועבה, פרצו את ירושלים בעזרתו של נפתלי בנט מהישיבה של מוטי אלון ההומו וזאת הסיבה שיש לקיים יום אבל בעת הזאת. בעת חזרתו של העם היהודי לארץ ישראל, היום הזה היה צריך להיות יום שמחה ליהודה שמישהו מתעקש להופכו ליום שמחה וגאווה לאישים השוכבים את זכר משכבי אשה. |
|
חודשים.
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה, מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם. בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ–בֵּין הָעַרְבָּיִם: פֶּסַח, לַיהוָה. וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, חַג הַמַּצּוֹת לַיהוָה: תורה.
שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב, וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ: כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, הוֹצִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם–לָיְלָה. וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, צֹאן וּבָקָר, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה, לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם.
בתורה שלנו אין שמות לחודשי השנה מלבד חודש האביב, הוא החודש הראשון והוא היחיד לו שם יהוה שם.
מי שקרא לחודש הראשון חודש ניסן היה אחשורוש ממגילת אסתר. אותה מגילה בה השם יהוה לא מוזכר בה. ועם ישראל נושע על ידי מלך אדם.
בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא-חֹדֶשׁ נִיסָן, בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן, מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר–הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר. וַיֹּאמֶר הָמָן, לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ–יֶשְׁנוֹ עַם-אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ; וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל-עָם, וְאֶת-דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים, וְלַמֶּלֶךְ אֵין-שֹׁוֶה, לְהַנִּיחָם. אִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, יִכָּתֵב לְאַבְּדָם;
להשתמש בשם ניסן לחודש הראשון בו הושיע יהוה את ישראל מעוני מצרים הוא מעשה שסותר את יהוה שקבע את השם אביב לחודש הראשון בו הוא הושיע את עם ישראל זוהי פעולה שסותרת את יהוה ומקיימת פגם באמונה ובקשר בין עם ישראל ליהוה.
תורה- סדר חדש- שמות- פרק שנים ועשרים. |
מועדפת.
ברור לכולם,
שהשרים בכלל ושר הכללה בפרט, סותרים עצמם כשהם לא מאשרים תחבורה של אגד ודן בשבת (לפי הספורות) ומניעים חיילים משוחררים לעבוד בשבת בתחנת הדלק של בינו\פז, טן, ושרון יצחק תשובה\דלק, ואלון דור, כעבודה מועדפת עליה הם מקבלים מענק שחרור מהצבא.
כמו שהשרים יודעים למנוע עבודה בשבת (לפי הספורות) של עובדי אגד ודן, הם יכולים להתנות את המענק לעסקים שאינם עובדים בשבת לפי הספורות (אין אדם שיודע אם היום שבת לפי ספורות הבריאה, אין דרך מדעית לדעת זאת).
השרים שמחוקקים חוק שבת בתחבורה של אגד ודן ולא מחוקקים חוק שבת בעבודה המזכה חיילים במענק, נושאים באשמה ובדין.
ברור לכולנו שהזוכים הם בעלי חברות הדלק שזוכים באפשרות להעסיק עובדים בשכר נמוך לזמן ארוך ועושה רושם שגם בלתי מוגבל, וזאת על חשבון משלמי המיסים בישראל- יהודים וגרים.
ההבדל בין בעל עסק שבוחר לעבוד בשבת, לבין החיל המשוחרר הוא שלעובד אין בחירה, המדינה העמידה את מגרש תחנות הדלק כמקום עבודה שבו הם יכולים לקבל את מענק השחרור.
ברור לכולנו שההתיחסות לעסקיו של שרון יצחק תשובה כעסקים חיוניים למשק ומשכך עבודה במקומותיו היא צו השעה שמעמידים לרשותו חיילים משוחררים שרק אם יעבדו אצלו יקבלו את המענק זה לעג למקבלי ההחלטות, עדיף להעמיד את החיילים המשוחררים למען עסקים קטנים שהעסקים הגדולים טורפים אותם… עדיף שהחייל המשוחרר יעבוד בפיצוציא השכונתית מאשר בפיצוציות של מנט"ה של שרון יצחק תשובה.. |
ספירת העומר- שנת השבעים לקוממיות העם היהודי בארצו.
בַּיָּמִים הָהֵם, אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל: אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו, יַעֲשֶׂה. שופטים.
וַעֲשִׂיתֶם, בְּיוֹם הֲנִיפְכֶם אֶת–הָעֹמֶר, כֶּבֶשׂ תָּמִים בֶּן–שְׁנָתוֹ לְעֹלָה, לַיהוָה. וּמִנְחָתוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן, אִשֶּׁה לַיהוָה–רֵיחַ נִיחֹחַ; וְנִסְכֹּה יַיִן, רְבִיעִת הַהִין. וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ, עַד–עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה–עַד הֲבִיאֲכֶם, אֶת–קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם: חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם. ויקרא.
משמע, אכילת החמץ מותרת לאחר הבאת הקורבן, ביום הנפת העומר.
ספירת העומר מתחילה לאחר הנפת העומר– משמע– לאחר השבת השנית ולא אחרי השבת הראשונה.
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת–עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; ויקרא. |
ספירת הבריאה.
ספירת המועדים לפי הירח כפי שנוהגים המוסלמים והיהודים מתואמת עם הבריאה מבחינת הימים בחודש לפי הירח, משך החודש לפי הירח ומשך השנה לפי השמש, זאת ספירת בריאה. לא כך הספירה הנוצרית החודשית שאין לה קשר למעשה הבריאה. הנוהג של המדינה הוא לפי הספורות הנוצריות, אני טוענת שזאת עוד דרך של הנוצרים (מהזרם הגנוסT של SIMON MAGOS הקוסם, שגם הכנסיה הנוצרית הוקיעה אותו- ככופר) שפועלים בארץ לנתק את העם היהודי והמוסלמי מבורא עולם.
בְּנֵי יֶפֶת–גֹּמֶר וּמָגוֹג, וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל; וּמֶשֶׁךְ, וְתִירָס. וּבְנֵי, גֹּמֶר–אַשְׁכְּנַז וְרִיפַת, וְתֹגַרְמָה. וּבְנֵי יָוָן, אֱלִישָׁה וְתַרְשִׁישׁ, כִּתִּים, וְדֹדָנִים. מֵאֵלֶּה נִפְרְדוּ אִיֵּי הַגּוֹיִם, בְּאַרְצֹתָם, אִישׁ, לִלְשֹׁנוֹ–לְמִשְׁפְּחֹתָם, בְּגוֹיֵהֶם. בראשית.
ברור שיפת ובני אשכנז אינם מאבות העם היהודי והגרים המוסלמים התושב עימנו. יפת אינו ראש השורש שלנו.
*אפשר להבין שדור הגלות לא יכל לעשות תיקונים ולהחיל החלה כזאת.
אפשר להתחיל מהעת הזאת לתת שכר לפי מועדים יהודים.
זה התפקיד של הדור שנולד בארץ. |
|
המועדים באתר הם מועדים על פי הכתוב בתורתנו הקדושה ועל פי דרך המספרית הנהוגה בתורתנו הקדושה.
מועדי השכר וקבלת תשלומים הנהוגים בישראל בעת הזאת קבועים על פי המועדים הנוצרים כשמועדי השכר על פי המועדים היהודים הם משתנים ואינם קבועים, אני חושבת שלא נכון הדבר לקיים את מועד השכר בישראל על פי מועדים נוצרים לנוכח הידיעה שאנשים מחכים למועד השכר. לכן כתבתי את מועדי השכר וקבלת תשלומים מביטוח לאומי על פי לוח מועדים יהודים. בשנה זו המדינה הקדימה תשלומי ביטוח לאומי לכבוד מועדי ישראל- פסח ויום הקוממיות.
המועד העברי שטוענים שהוא עברי הנהוג בישראל הוא למעשה מועד בבלי. החודש הראשון הנהוג בלוח מועדי בבל הוא תשרי כשאצלנו הוא החודש השביעי והחודש הראשון על פי תורתנו הקדושה הוא חודש האביב. החודש של חג הפסח.
ניתן ללמוד מספר עזרא שגם בגלות שהיה נהוג שם מועדי בבל, היהודים חיו על פי שני מועדים מועדי המקום ומועדים יהודים:
בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא-חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם, לְדָרְיָוֶשׁ–הָיָה דְבַר-יְהוָה, אֶל-זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ, בֶּן-עִדּוֹא הַנָּבִיא, לֵאמֹר. זכריה.
עשתי עשר. רדיו זמן השלום- תוכנית חודש עשתי עשר.
בעת הזאת בלשון זכר אני נוהגת לאמר ולכתוב קודם כל אחדות ואחר כך עשרות, למשל: ארבעה ועשרים. מלימודי בתורה למדתי שזאת הדרך הנהוגה לרוב למרות שיש פעמים שאומרים קודם עשרות ואחר כך אחדות. אין צרה עם זה ואין צרה עם זה.
פרשות השבוע בהתאם בראשית בחודש הראשון, חודש האביב. עשיתי חלוקה חדשה של הפרשות כדי להחיל קריאה עד ספר שופטים במחזור של שנה. |
נקודה למחשבה-אם אתה לא יהודי, או משבטי ישראל, יום הכיפורים הוא אינו מועד שלך, ומשכך אתה לא יכול להשיג כיפורי נפש במועד של יהודים. המועד הזה אינו חל עליך ולא חל על אבותיך ולא חל ועל משך זרעך. ומשכך אנשים שאינם יהודים לא יכולים לשלח שעירים לעזאזל לחטאיהם ותועבותיהם במועדים יהודים. להזכירך שילוח לשעירות לעזאזל נעשה ביום כיפור. ומשכך עד שלא יבנה בית המקדש בירושלים הגויים לא יכולים להקריב בישראל. או מקרב ישראל בגלויות.
|
|