לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר- לפנים מ..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶל–יוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁם–דְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַת–סֵֽפֶר:
וַיֹּֽאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים | אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ-אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת-אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָֽאֶחָד אֵינֶֽנּוּ: בראשית.
עם ישראל עזב את ארץ כנען למצרים וחזר אליה.
בעת שלפני שעזב קראו לדביר קרית ספר.
בעת שחזר אליה קראו לקרית ספר דביר.
זאת אומרת שדביר זה שם שמושלים כנענים נתנו לקרית ספר.
ברור לכולנו שבמשילות ישראל לא נכון לקרוא לעיר על פי שמות שכנענים נתנו.
שחזרנו לישראל בעת הזאת, מדינה השמה שמות לערים חדשות שנבנו.
צריך לחשוב אם נכון הדבר שבמשילות שקוראת לעצמה ישראל נכון להחיות בעת הזאת שמות של ערים שאבד זכרן מהמפה עד לפני שישראל חזר לארצו כמו הערים גת ואשקלון שהן ערים של פלישתים וערלים.
וַיְקֹנֵן דָּוִד אֶת-הַקִּינָה הַזֹּאת עַל-שָׁאוּל וְעַל-יְהוֹנָתָן בְּנֽוֹ: וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵֽי-יְהוּדָה קָשֶׁת הִנֵּה כְתוּבָה עַל-סֵפֶר הַיָּשָֽׁר: הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל-בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִֽים: אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַֽל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּֽן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִֽים: שמואל.
כִּֽי-תֹאמַר אֱדוֹם רֻשַּׁשְׁנוּ וְנָשׁוּב וְנִבְנֶה חֳרָבוֹת כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הֵמָּה יִבְנוּ וַאֲנִי אֶהֱרוֹס וְקָרְאוּ לָהֶם גְּבוּל רִשְׁעָה וְהָעָם אֲשֶׁר-זָעַם יְהוָה עַד-עוֹלָֽם: מלאכי.
|
לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל- ביד אשה- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
וַיֹּסִ֙פוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה וְאֵה֖וּד מֵֽת: וַיִּמְכְּרֵ֣ם יְהוָ֗ה בְּיַד֙ יָבִ֣ין מֶֽלֶךְ–כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֥ר מָלַ֖ךְ בְּחָצ֑וֹר וְשַׂר–צְבָאוֹ֙ סִֽיסְרָ֔א וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בַּחֲרֹ֥שֶׁת הַגּוֹיִֽם:
וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל–יְהוָ֑ה כִּ֠י תְּשַׁ֨ע מֵא֤וֹת רֶֽכֶב–בַּרְזֶל֙ ל֔וֹ וְ֠הוּא לָחַ֞ץ אֶת–בְּנֵ֧י יִשְׂרָאֵ֛ל בְּחָזְקָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה:
וּדְבוֹרָה֙ אִשָּׁ֣ה נְבִיאָ֔ה אֵ֖שֶׁת לַפִּיד֑וֹת הִ֛יא שֹׁפְטָ֥ה אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא: וְ֠הִיא יוֹשֶׁ֨בֶת תַּֽחַת–תֹּ֜מֶר דְּבוֹרָ֗ה בֵּ֧ין הָרָמָ֛ה וּבֵ֥ין בֵּֽית–אֵ֖ל בְּהַ֣ר אֶפְרָ֑יִם וַיַּעֲל֥וּ אֵלֶ֛יהָ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַמִּשְׁפָּֽט:
וַתִּשְׁלַ֗ח וַתִּקְרָא֙ לְבָרָ֣ק בֶּן–אֲבִינֹ֔עַם מִקֶּ֖דֶשׁ נַפְתָּלִ֑י וַתֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲלֹ֥א צִוָּ֣ה | יְהוָ֣ה אֱלֹהֵֽי–יִשְׂרָאֵ֗ל לֵ֤ךְ וּמָֽשַׁכְתָּ֙ בְּהַ֣ר תָּב֔וֹר וְלָקַחְתָּ֣ עִמְּךָ֗ עֲשֶׂ֤רֶת אֲלָפִים֙ אִ֔ישׁ מִבְּנֵ֥י נַפְתָּלִ֖י וּמִבְּנֵ֥י זְבֻלֽוּן: וּמָשַׁכְתִּ֨י אֵלֶ֜יךָ אֶל–נַ֣חַל קִישׁ֗וֹן אֶת–סִֽיסְרָא֙ שַׂר–צְבָ֣א יָבִ֔ין וְאֶת–רִכְבּ֖וֹ וְאֶת–הֲמוֹנ֑וֹ וּנְתַתִּ֖יהוּ בְּיָדֶֽךָ:
וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ בָּרָ֔ק אִם–תֵּלְכִ֥י עִמִּ֖י וְהָלָ֑כְתִּי וְאִם–לֹ֥א תֵלְכִ֛י עִמִּ֖י לֹ֥א אֵלֵֽךְ: וַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַל–הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַד–אִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶת–סִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִם–בָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁה: שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.
כִּ֣י בְֽיַד–אִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶת–סִֽיסְרָ֑א
דבורה לא היתה אשת צבא. היא היתה נביאה וזאת בעת שלא היה מלך אדם על ישראל ורועי ישראל היו כמו משה, כהנים נביאים- שופטים. והיא נתנה את פקודת המלחמה ועלתה למלחמה עם ברק ולא ההפך. |
לימודי תורה- שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ- הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת–תִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל–הָעֵצִֽים:- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
וַיַּגִּ֣דוּ לְיוֹתָ֗ם וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּרֹ֣אשׁ הַר–גְּרִזִ֔ים וַיִּשָּׂ֥א קוֹל֖וֹ וַיִּקְרָ֑א וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם וְיִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם אֱלֹהִֽים:
הָל֤וֹךְ הָֽלְכוּ֙ הָעֵצִ֔ים לִמְשֹׁ֥חַ עֲלֵיהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֥וּ לַזַּ֖יִת(מלוכה) מָלְכָ֥ה עָלֵֽינוּ: וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת–דִּשְׁנִ֔י אֲשֶׁר–בִּ֛י יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל–הָעֵצִֽים: וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַתְּאֵנָ֑ה לְכִי–אַ֖תְּ מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ: וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַתְּאֵנָ֔ה הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת–מָתְקִ֔י וְאֶת–תְּנוּבָתִ֖י הַטּוֹבָ֑ה וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל–הָעֵצִֽים: וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַגָּ֑פֶן לְכִי–אַ֖תְּ (מלוכי) מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ: וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַגֶּ֔פֶן הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת–תִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל–הָעֵצִֽים: : שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ.
וַיֹּאמְר֤וּ אִֽישׁ–יִשְׂרָאֵל֙ אֶל–גִּדְע֔וֹן מְשָׁל–בָּ֙נוּ֙ גַּם–אַתָּ֔ה גַּם–בִּנְךָ֖ גַּ֣ם בֶּן–בְּנֶ֑ךָ כִּ֥י הוֹשַׁעְתָּ֖נוּ מִיַּ֥ד מִדְיָֽן: וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְע֔וֹן לֹֽא–אֶמְשֹׁ֤ל אֲנִי֙ בָּכֶ֔ם וְלֹֽא–יִמְשֹׁ֥ל בְּנִ֖י בָּכֶ֑ם יְהוָ֖ה יִמְשֹׁ֥ל בָּכֶֽם: פרשת גדעון.
.וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר֙ מֵ֣ת גִּדְע֔וֹן וַיָּשׁ֙וּבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּזְנ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבְּעָלִ֑ים וַיָּשִׂ֧ימוּ לָהֶ֛ם בַּ֥עַל בְּרִ֖ית לֵאלֹהִֽים: וְלֹ֤א זָֽכְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת–יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיהֶ֑ם הַמַּצִּ֥יל אוֹתָ֛ם מִיַּ֥ד כָּל–אֹיְבֵיהֶ֖ם מִסָּבִֽיב: וְלֹֽא–עָשׂ֣וּ חֶ֔סֶד עִם–בֵּ֥ית יְרֻבַּ֖עַל גִּדְע֑וֹן כְּכָל–הַטּוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה עִם–יִשְׂרָאֵֽל:
הָל֤וֹךְ הָֽלְכוּ֙ הָעֵצִ֔ים לִמְשֹׁ֥חַ עֲלֵיהֶ֖ם מֶ֑לֶךְ וַיֹּאמְר֥וּ לַזַּ֖יִת(מלוכה) מָלְכָ֥ה עָלֵֽינוּ: וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַזַּ֔יִת הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת–דִּשְׁנִ֔י אֲשֶׁר–בִּ֛י יְכַבְּד֥וּ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל–הָעֵצִֽים: וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַתְּאֵנָ֑ה לְכִי–אַ֖תְּ מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ: וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַתְּאֵנָ֔ה הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת–מָתְקִ֔י וְאֶת–תְּנוּבָתִ֖י הַטּוֹבָ֑ה וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל–הָעֵצִֽים: וַיֹּאמְר֥וּ הָעֵצִ֖ים לַגָּ֑פֶן לְכִי–אַ֖תְּ (מלוכי) מָלְכִ֥י עָלֵֽינוּ: וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ הַגֶּ֔פֶן הֶחֳדַ֙לְתִּי֙ אֶת–תִּ֣ירוֹשִׁ֔י הַֽמְשַׂמֵּ֥חַ אֱלֹהִ֖ים וַאֲנָשִׁ֑ים וְהָ֣לַכְתִּ֔י לָנ֖וּעַ עַל–הָעֵצִֽים:
וְאַתֶּ֞ם קַמְתֶּ֨ם עַל–בֵּ֤ית אָבִי֙ הַיּ֔וֹם וַתַּהַרְג֧וּ אֶת–בָּנָ֛יו שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל–אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַתַּמְלִ֜יכוּ אֶת–אֲבִימֶ֤לֶךְ בֶּן–אֲמָתוֹ֙ עַל–בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם כִּ֥י אֲחִיכֶ֖ם הֽוּא: |
לימודים מפרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן- התנזרותה של אם הנזיר..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
.וַיֵּרָ֥א מַלְאַךְ–יְהוָ֖ה אֶל–הָאִשָּׁ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלֶ֗יהָ הִנֵּה–נָ֤א אַתְּ–עֲקָרָה֙ וְלֹ֣א יָלַ֔דְתְּ וְהָרִ֖ית וְיָלַ֥דְתְּ בֵּֽן: וְעַתָּה֙ הִשָּׁ֣מְרִי נָ֔א וְאַל–תִּשְׁתִּ֖י יַ֣יִן וְשֵׁכָ֑ר וְאַל–תֹּאכְלִ֖י כָּל–טָמֵֽא: כִּי֩ הִנָּ֨ךְ הָרָ֜ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֗ן וּמוֹרָה֙ לֹא–יַעֲלֶ֣ה עַל–רֹאשׁ֔וֹ כִּֽי–נְזִ֧יר אֱלֹהִ֛ים יִהְיֶ֥ה הַנַּ֖עַר מִן–הַבָּ֑טֶן וְה֗וּא יָחֵ֛ל לְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד פְּלִשְׁתִּֽים: שֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
.
וַיֹּ֣אמֶר מָנ֔וֹחַ עַתָּ֖ה יָבֹ֣א דְבָרֶ֑יךָ מַה–יִּֽהְיֶ֥ה מִשְׁפַּט–הַנַּ֖עַר וּמַעֲשֵֽׂהוּ: וַיֹּ֛אמֶר מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל–מָנ֑וֹחַ מִכֹּ֛ל אֲשֶׁר–אָמַ֥רְתִּי אֶל–הָאִשָּׁ֖ה תִּשָּׁמֵֽר: מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר–יֵצֵא֩ מִגֶּ֨פֶן הַיַּ֜יִן לֹ֣א תֹאכַ֗ל וְיַ֤יִן וְשֵׁכָר֙ אַל–תֵּ֔שְׁתְּ וְכָל–טֻמְאָ֖ה אַל–תֹּאכַ֑ל כֹּ֥ל אֲשֶׁר–צִוִּיתִ֖יהָ תִּשְׁמֹֽר: שֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
הציווי על האם להתנזר מיין ופרי הגפן בעת ההריון אינו בהכרח מעיד על כך שענבים אינם בריאים לכל אשה הרה, הם אינם נכונים לאשה הרה שמעותדת ללדת בן שמיועד להיות נזיר לאלהים. בדיוק כמו שגרושה אינה נכונה לכהן אך יכולה להיות נכונה למי שאינו כהן. לכן כהן מתנזר מלקחת לו אשה גרושה.
|
למודים מפרשת תּוֹלָ֧ע, יָאִ֖יר, יִפְתָּ֣ח, אִבְצָ֖ן, אֵיל֖וֹן וְעַבְדּ֥וֹן- ובנותיה..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְֽאֶת-יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵֽין-דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּֽפֶת: וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת-הֶֽעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַֽכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּֽאת:וַֽיְהִי כִּי חָֽזְקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנוּ אֶת-הַֽכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵשׁ לֹא הוֹרִישֽׁוֹ:
זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-צִוָּה יְהֹוָה לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵֽינֵיהֶם תִּֽהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּֽהְיֶינָה לְנָשִֽׁים: וְלֹֽא-תִסֹּב נַֽחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל-מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַֽחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל: וְכָל-בַּת יֹרֶשֶׁת נַֽחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּֽהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִֽירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַֽחֲלַת אֲבֹתָֽיו: וְלֹֽא-תִסֹּב נַֽחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי-אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל:כַּֽאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת-מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָֽד: במדבר.
.
וּכְכַלּוֹת אֵלֶּה נִגְּשׁוּ אֵלַי הַשָּׂרִים לֵאמֹר לֹֽא-נִבְדְּלוּ הָעָם יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת כְּתוֹעֲבֹֽתֵיהֶם לַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי הַפְּרִזִּי הַיְבוּסִי הָֽעַמֹּנִי הַמֹּאָבִי הַמִּצְרִי וְהָאֱמֹרִֽי: כִּֽי-נָשְׂאוּ מִבְּנֹֽתֵיהֶם לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם וְהִתְעָֽרְבוּ זֶרַע הַקֹּדֶשׁ בְּעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וְיַד הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים הָיְתָה בַּמַּעַל הַזֶּה רִאשׁוֹנָֽה: עזרא.
צריך לחשוב על בנות בית שאן בעת הזאת כשהן יהודיות ולעתים בנות לאב שאין לו בנים .. או שבניו מתו ושדרכן בעת הזאת מבקש כנען לעשות נהפוך הוא…. להעביר בדרך זאת מבנות אלה את הארץ הזאת בחזרה אליו..
וְעַתָּה בְּֽנוֹתֵיכֶם אַל-תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹֽתֵיהֶם אַל-תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹֽא-תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד-עוֹלָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת-טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד-עוֹלָֽם: וְאַֽחֲרֵי כָּל-הַבָּא עָלֵינוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ הָרָעִים וּבְאַשְׁמָתֵנוּ הַגְּדֹלָה כִּי | אַתָּה אֱלֹהֵינוּ חָשַׂכְתָּֽ לְמַטָּה מֵֽעֲוֹנֵנוּ וְנָתַתָּה לָּנוּ פְּלֵיטָה כָּזֹֽאת: הֲנָשׁוּב לְהָפֵר מִצְוֹתֶיךָ וּלְהִתְחַתֵּן בְּעַמֵּי הַתֹּעֵבוֹת הָאֵלֶּה הֲלוֹא תֶֽאֱנַף-בָּנוּ עַד-כַּלֵּה לְאֵין שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָֽה: יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל צַדִּיק אַתָּה כִּֽי-נִשְׁאַרְנוּ פְלֵיטָה כְּהַיּוֹם הַזֶּה הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָתֵינוּ כִּי אֵין לַעֲמוֹד לְפָנֶיךָ עַל-זֹֽאת: עזרא..
|
|
לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ- ירושת עוון- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
וַיִּלְחֲצ֧וּ הָאֱמֹרִ֛י אֶת–בְּנֵי–דָ֖ן הָהָ֑רָה כִּי–לֹ֥א נְתָנ֖וֹ לָרֶ֥דֶת לָעֵֽמֶק: וַיּ֤וֹאֶל הָֽאֱמֹרִי֙ לָשֶׁ֣בֶת בְּהַר–חֶ֔רֶס בְּאַיָּל֖וֹן וּבְשַֽׁעַלְבִ֑ים וַתִּכְבַּד֙ יַ֣ד בֵּית–יוֹסֵ֔ף וַיִּהְי֖וּ לָמַֽס: וּגְבוּל֙ הָאֱמֹרִ֔י מִֽמַּעֲלֵ֖ה עַקְרַבִּ֑ים מֵהַסֶּ֖לַע וָמָֽעְלָה:
וַיַּ֧עַל מַלְאַךְ–יְהוָ֛ה מִן–הַגִּלְגָּ֖ל אֶל–הַבֹּכִ֑ים וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל–הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽא–אָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽם: וְאַתֶּ֗ם לֹֽא–תִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽא–שְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַה–זֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽם: וְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽא–אֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ:
וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ אֶת–הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל–כָּל–בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶת–קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ: וַֽיִּקְרְא֛וּ שֵֽׁם–הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֹּכִ֑ים וַיִּזְבְּחוּ–שָׁ֖ם לַֽיהוָֽה: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.
וַיַּ֧עַל מַלְאַךְ–יְהוָ֛ה מִן–הַגִּלְגָּ֖ל אֶל–הַבֹּכִ֑ים וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל–הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽא–אָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽם: וְאַתֶּ֗ם לֹֽא–תִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽא–שְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַה–זֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽם: וְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽא–אֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ:
וְגַם֙ כָּל–הַדּ֣וֹר הַה֔וּא נֶאֶסְפ֖וּ אֶל–אֲבוֹתָ֑יו וַיָּקָם֩ דּ֨וֹר אַחֵ֜ר אַחֲרֵיהֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹא–יָֽדְעוּ֙ אֶת–יְהוָ֔ה וְגַם֙ אֶת–הַֽמַּעֲשֶׂ֔ה אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל: שֹׁפְטִים- פרשת אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת יְהוֹשֻׁ֔עַ.
כביאור בתהלים של דוד ואסף:
לֹֽא-הִשְׁמִידוּ אֶת-הָֽעַמִּים אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶֽם: וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַֽיִּלְמְדוּ מַֽעֲשֵׂיהֶֽם: וַיַּעַבְדוּ אֶת-עֲצַבֵּיהֶם וַיִּהְיוּ לָהֶם לְמוֹקֵֽשׁ: וַיִּזְבְּחוּ אֶת-בְּנֵיהֶם וְאֶת-בְּנֽוֹתֵיהֶם לַשֵּֽׁדִים: וַיִּֽשְׁפְּכוּ דָם נָקִי דַּם-בְּנֵיהֶם וּֽבְנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר זִבְּחוּ לַעֲצַבֵּי כְנָעַן וַתֶּחֱנַף הָאָרֶץ בַּדָּמִֽים: וַיִּטְמְאוּ בְמַעֲשֵׂיהֶם וַיִּזְנוּ בְּמַֽעַלְלֵיהֶֽם: וַיִּֽחַר-אַף יְהוָה בְּעַמּוֹ וַיְתָעֵב אֶת-נַחֲלָתֽוֹ: וַיִּתְּנֵם בְּיַד-גּוֹיִם וַֽיִּמְשְׁלוּ בָהֶם שֹׂנְאֵיהֶֽם: וַיִּלְחָצוּם אוֹיְבֵיהֶם וַיִּכָּנְעוּ תַּחַת יָדָֽם: תהלים.
אסף ודוד חיו הרבה שנים אחרי עת שפוט השופטים:
עת שפוט השופטים היא עת יותר קרובה לעת בה חיה הסבתא רבא של דוד- רות. |
לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר- מבחן לישראל- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
וְהָיָ֣ה | בְּמ֣וֹת הַשּׁוֹפֵ֗ט יָשֻׁ֙בוּ֙ וְהִשְׁחִ֣יתוּ מֵֽאֲבוֹתָ֔ם לָלֶ֗כֶת אַֽחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים לְעָבְדָ֖ם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹ֣ת לָהֶ֑ם לֹ֤א הִפִּ֙ילוּ֙ מִמַּ֣עַלְלֵיהֶ֔ם וּמִדַּרְכָּ֖ם הַקָּשָֽׁה: וַיִּֽחַר–אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וַיֹּ֗אמֶר יַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר עָבְר֜וּ הַגּ֣וֹי הַזֶּ֗ה אֶת–בְּרִיתִי֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֣יתִי אֶת–אֲבוֹתָ֔ם וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ לְקוֹלִֽי: גַּם–אֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִן–הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁר–עָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽת: לְמַ֛עַן נַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל הֲשֹׁמְרִ֣ים הֵם֩ אֶת–דֶּ֨רֶךְ יְהוָ֜ה לָלֶ֣כֶת בָּ֗ם כַּאֲשֶׁ֛ר שָׁמְר֥וּ אֲבוֹתָ֖ם אִם–לֹֽא: וַיַּנַּ֤ח יְהוָה֙ אֶת–הַגּוֹיִ֣ם הָאֵ֔לֶּה לְבִלְתִּ֥י הוֹרִישָׁ֖ם מַהֵ֑ר וְלֹ֥א נְתָנָ֖ם בְּיַד–יְהוֹשֻֽׁעַ:
וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל–אֲשֶׁ֣ר לֹֽא–יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל–מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן: רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר–לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם:
חֲמֵ֣שֶׁת | סַרְנֵ֣י פְלִשְׁתִּ֗ים וְכָל–הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַצִּ֣ידֹנִ֔י וְהַ֣חִוִּ֔י יֹשֵׁ֖ב הַ֣ר הַלְּבָנ֑וֹן מֵהַר֙ בַּ֣עַל חֶרְמ֔וֹן עַ֖ד לְב֥וֹא חֲמָֽת: וַֽיִּהְי֕וּ לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל לָדַ֗עַת הֲיִשְׁמְעוּ֙ אֶת–מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר–צִוָּ֥ה אֶת–אֲבוֹתָ֖ם בְּיַד–מֹשֶֽׁה: שֹׁפְטִים- פרשת עָתְנִיאֵ֣ל, אֵה֔וּד וְשַׁמְגַּ֣ר.
וְאֵ֤לֶּה הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר הִנִּ֣יחַ יְהוָ֔ה לְנַסּ֥וֹת בָּ֖ם אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל אֵ֚ת כָּל–אֲשֶׁ֣ר לֹֽא–יָדְע֔וּ אֵ֖ת כָּל–מִלְחֲמ֥וֹת כְּנָֽעַן: רַ֗ק לְמַ֙עַן֙ דַּ֚עַת דֹּר֣וֹת בְּנֵֽי–יִשְׂרָאֵ֔ל לְלַמְּדָ֖ם מִלְחָמָ֑ה רַ֥ק אֲשֶׁר–לְפָנִ֖ים לֹ֥א יְדָעֽוּם:
עמים עובדי עבודה זרה הושארו בארץ, רק כדי לנסות את ישראל אם ילכו בדרכי הגוים אם לאו.
כמבחן לישראל,
כמו עץ הדעת. שנשתל בגן עדן, שלמרות שנשתל שם אסור היה לאדם וחווה לאכול מפריו. |
לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן- ואיה..- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
בכחך זה:
וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעוֹן֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י וְיֵ֤שׁ יְהוָה֙ עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּל–זֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כָֽל–נִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּ–לָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ הֶעֱלָ֣נוּ יְהוָ֔ה וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ יְהוָ֔ה וַֽיִּתְּנֵ֖נוּ בְּכַף–מִדְיָֽן:
וַיֹּ֗אמֶר לֵ֚ךְ בְּכֹחֲךָ֣ זֶ֔ה וְהוֹשַׁעְתָּ֥ אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל מִכַּ֣ף מִדְיָ֑ן הֲלֹ֖א שְׁלַחְתִּֽיךָ:
גם בזה:
וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּל–זֹ֑את וְאַיֵּ֣ה
הנביא שדורש את תשועת בורא עולם לעם.
כמו משה שעמד בפרץ למען העם, כמבקש טוב לעם.
וְאַיֵּ֣ה |
לימודי תורה- חודש שנים עשר- שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן- יהוה ימשל בכם- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
וַיֹּאמְר֤וּ אִֽישׁ–יִשְׂרָאֵל֙ אֶל–גִּדְע֔וֹן מְשָׁל–בָּ֙נוּ֙ גַּם–אַתָּ֔ה גַּם–בִּנְךָ֖ גַּ֣ם בֶּן–בְּנֶ֑ךָ כִּ֥י הוֹשַׁעְתָּ֖נוּ מִיַּ֥ד מִדְיָֽן: וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ גִּדְע֔וֹן לֹֽא–אֶמְשֹׁ֤ל אֲנִי֙ בָּכֶ֔ם וְלֹֽא–יִמְשֹׁ֥ל בְּנִ֖י בָּכֶ֑ם יְהוָ֖ה יִמְשֹׁ֥ל בָּכֶֽם: שֹׁפְטִים- פרשת גִּדְע֗וֹן.
וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר זָקֵ֖ן שְׁמוּאֵ֑ל וַיָּ֧שֶׂם אֶת–בָּנָ֛יו שֹׁפְטִ֖ים לְיִשְׂרָאֵֽל: וַיְהִ֞י שֶׁם–בְּנ֤וֹ הַבְּכוֹר֙ יוֹאֵ֔ל וְשֵׁ֥ם מִשְׁנֵ֖הוּ אֲבִיָּ֑ה שֹׁפְטִ֖ים בִּבְאֵ֥ר שָֽׁבַע: וְלֹֽא–הָלְכ֤וּ בָנָיו֙ (בדרכו) בִּדְרָכָ֔יו וַיִּטּ֖וּ אַחֲרֵ֣י הַבָּ֑צַע וַיִּ֨קְחוּ–שֹׁ֔חַד וַיַּטּ֖וּ מִשְׁפָּֽט: וַיִּֽתְקַבְּצ֔וּ כֹּ֖ל זִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיָּבֹ֥אוּ אֶל–שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָֽתָה: וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֗יו הִנֵּה֙ אַתָּ֣ה זָקַ֔נְתָּ וּבָנֶ֕יךָ לֹ֥א הָלְכ֖וּ בִּדְרָכֶ֑יךָ עַתָּ֗ה שִֽׂימָה–לָּ֥נוּ מֶ֛לֶךְ לְשָׁפְטֵ֖נוּ כְּכָל–הַגּוֹיִֽם:
וַיֵּ֤רַע הַדָּבָר֙ בְּעֵינֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר אָמְר֔וּ תְּנָה–לָּ֥נוּ מֶ֖לֶךְ לְשָׁפְטֵ֑נוּ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל–יְהוָֽה:
וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל–שְׁמוּאֵ֔ל שְׁמַע֙ בְּק֣וֹל הָעָ֔ם לְכֹ֥ל אֲשֶׁר–יֹאמְר֖וּ אֵלֶ֑יךָ כִּ֣י לֹ֤א אֹֽתְךָ֙ מָאָ֔סוּ כִּֽי–אֹתִ֥י מָאֲס֖וּ מִמְּלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶֽם: כְּכָֽל–הַמַּעֲשִׂ֣ים אֲשֶׁר–עָשׂ֗וּ מִיּוֹם֩ הַעֲלֹתִ֨י אֹתָ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ וְעַד–הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיַּ֣עַזְבֻ֔נִי וַיַּעַבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים כֵּ֛ן הֵ֥מָּה עֹשִׂ֖ים גַּם–לָֽךְ: וְעַתָּ֖ה שְׁמַ֣ע בְּקוֹלָ֑ם אַ֗ךְ כִּֽי–הָעֵ֤ד תָּעִיד֙ בָּהֶ֔ם וְהִגַּדְתָּ֣ לָהֶ֔ם מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִמְלֹ֖ךְ עֲלֵיהֶֽם: שמואל.
מִשְׁפַּ֣ט הַמֶּ֔לֶךְ- לימודים מספר שמואל. |
לימודי תורה- שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ- פֶּן–יֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
וַיָּבֹ֤א אֲבִימֶ֙לֶךְ֙ עַד–הַמִּגְדָּ֔ל וַיִּלָּ֖חֶם בּ֑וֹ וַיִּגַּ֛שׁ עַד–פֶּ֥תַח הַמִּגְדָּ֖ל לְשָׂרְפ֥וֹ בָאֵֽשׁ:וַתַּשְׁלֵ֞ךְ אִשָּׁ֥ה אַחַ֛ת פֶּ֥לַח רֶ֖כֶב עַל–רֹ֣אשׁ אֲבִימֶ֑לֶךְ וַתָּ֖רִץ אֶת–גֻּלְגָּלְתּֽוֹ: וַיִּקְרָ֨א מְהֵרָ֜ה אֶל–הַנַּ֣עַר | נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁלֹ֤ף חַרְבְּךָ֙ וּמ֣וֹתְתֵ֔נִי פֶּן–יֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ וַיִּדְקְרֵ֥הוּ נַעֲר֖וֹ וַיָּמֹֽת: וַיִּרְא֥וּ אִֽישׁ–יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֣י מֵ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ וַיֵּלְכ֖וּ אִ֥ישׁ לִמְקֹמֽוֹ: וַיָּ֣שֶׁב אֱלֹהִ֔ים אֵ֖ת רָעַ֣ת אֲבִימֶ֑לֶךְ אֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לְאָבִ֔יו לַהֲרֹ֖ג אֶת–שִׁבְעִ֥ים אֶחָֽיו: וְאֵ֗ת כָּל–רָעַת֙ אַנְשֵׁ֣י שְׁכֶ֔ם הֵשִׁ֥יב אֱלֹהִ֖ים בְּרֹאשָׁ֑ם וַתָּבֹ֣א אֲלֵיהֶ֔ם קִֽלֲלַ֖ת יוֹתָ֥ם בֶּן–יְרֻבָּֽעַל: שֹׁפְטִים- פרשת אֲבִימֶ֤לֶךְ.
וַיִּקְרָ֨א מְהֵרָ֜ה אֶל–הַנַּ֣עַר | נֹשֵׂ֣א כֵלָ֗יו וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ שְׁלֹ֤ף חַרְבְּךָ֙ וּמ֣וֹתְתֵ֔נִי פֶּן–יֹ֥אמְרוּ לִ֖י אִשָּׁ֣ה הֲרָגָ֑תְהוּ וַיִּדְקְרֵ֥הוּ נַעֲר֖וֹ וַיָּמֹֽת:
וַתִּקַּ֣ח יָעֵ֣ל אֵֽשֶׁת–חֶ֠בֶר אֶת–יְתַ֨ד הָאֹ֜הֶל וַתָּ֧שֶׂם אֶת–הַמַּקֶּ֣בֶת בְּיָדָ֗הּ וַתָּב֤וֹא אֵלָיו֙ בַּלָּ֔אט וַתִּתְקַ֤ע אֶת–הַיָּתֵד֙ בְּרַקָּת֔וֹ וַתִּצְנַ֖ח בָּאָ֑רֶץ וְהֽוּא–נִרְדָּ֥ם וַיָּ֖עַף וַיָּמֹֽת: שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל.
יעל האשה שהרגה את סיסרא למעשה קיימה את נבואת דבורה:
וַתֹּ֜אמֶר הָלֹ֧ךְ אֵלֵ֣ךְ עִמָּ֗ךְ אֶ֚פֶס כִּי֩ לֹ֨א תִֽהְיֶ֜ה תִּֽפְאַרְתְּךָ֗ עַל–הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אַתָּ֣ה הוֹלֵ֔ךְ כִּ֣י בְֽיַד–אִשָּׁ֔ה יִמְכֹּ֥ר יְהוָ֖ה אֶת–סִֽיסְרָ֑א וַתָּ֧קָם דְּבוֹרָ֛ה וַתֵּ֥לֶךְ עִם–בָּרָ֖ק קֶֽדְשָׁה: שֹׁפְטִים- פרשת דְבוֹרָה֙, בָּרָ֛ק וְיָעֵ֔ל. |
לימודים מפרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן- מעז יצא מתוק- לימודי שנת שבעים ושתים לקוממיות.
וַיֵּ֥רֶד שִׁמְשׁ֖וֹן תִּמְנָ֑תָה וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה בְּתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים:וַיַּ֗עַל וַיַּגֵּד֙ לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֔וֹ וַיֹּ֗אמֶר אִשָּׁ֛ה רָאִ֥יתִי בְתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וְעַתָּ֕ה קְחוּ–אוֹתָ֥הּ לִּ֖י לְאִשָּֽׁה: וַיֹּ֨אמֶר ל֜וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֗וֹ הַאֵין֩ בִּבְנ֨וֹת אַחֶ֤יךָ וּבְכָל–עַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽי–אַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְשׁ֤וֹן אֶל–אָבִיו֙ אוֹתָ֣הּ קַֽח–לִ֔י כִּֽי–הִ֖יא יָשְׁרָ֥ה בְעֵינָֽי: שֹׁפְטִים- פרשת– שִׁמְשׁ֑וֹן.
.
וּבְכָל–עַמִּי֙ אִשָּׁ֔ה כִּֽי–אַתָּ֤ה הוֹלֵךְ֙ לָקַ֣חַת אִשָּׁ֔ה מִפְּלִשְׁתִּ֖ים הָעֲרֵלִ֑ים
וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשׁ֗וֹן תָּמ֣וֹת נַפְשִׁי֮ עִם–פְּלִשְׁתִּים֒ וַיֵּ֣ט בְּכֹ֔חַ וַיִּפֹּ֤ל הַבַּ֙יִת֙ עַל–הַסְּרָנִ֔ים וְעַל–כָּל–הָעָ֖ם אֲשֶׁר–בּ֑וֹ וַיִּהְי֤וּ הַמֵּתִים֙ אֲשֶׁ֣ר הֵמִ֣ית בְּמוֹת֔וֹ רַבִּ֕ים מֵאֲשֶׁ֥ר הֵמִ֖ית בְּחַיָּֽיו:
וּמֵעַ֖ז יָצָ֣א מָת֑וֹק :
|
לימודים מפרשת תּוֹלָ֧ע, יָאִ֖יר, יִפְתָּ֣ח, אִבְצָ֖ן, אֵיל֖וֹן וְעַבְדּ֥וֹן- מן החוץ והחוצה- שנת שבעים ושתים לקוממיות.
וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת–יִשְׂרָאֵ֔ל אִבְצָ֖ן מִבֵּ֥ית לָֽחֶם: וַיְהִי–ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן–הַח֑וּץ וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים: וַיָּ֣מָת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶם: וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת–יִשְׂרָאֵ֔ל אֵיל֖וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים: וַיָּ֖מָת אֵל֣וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּל֖וֹן בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽן: וַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶת–יִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדּ֥וֹן בֶּן–הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִֽי: וַיְהִי–ל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים רֹכְבִ֖ים עַל–שִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת–יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים: וַיָּ֛מָת עַבְדּ֥וֹן בֶּן–הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתוֹן֙ בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽי: שֹׁפְטִים- פרשת תּוֹלָ֧ע, יָאִ֖יר, יִפְתָּ֣ח, אִבְצָ֖ן, אֵיל֖וֹן וְעַבְדּ֥וֹן.
.
וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן–הַח֑וּץ
.
היו עתות שבני ישראל לקחו בנות מן החוץ, יש עמים שכתוב בברור לא להתחתן איתם, גם הבנים וגם הבנות. אז ברור שיש עמים שמותר להתחתן איתם, גם הבנים וגם הבנות.
לפי הניסוח ברור הדבר ששלושים בנותיו של אבצן הוצאו מישראל והבנות שהובאו לבנים מבחוץ הובאו מחוץ לישראל לישראל.
כך שברור שאשה הולכת עם עמו של בעלה, ואם נתאלמנה מישראל יש לה זכות להשאר עם עמו של בעלה שמת כמו שלמדנו ממקרה רות.
|
|