ביקור ב- TLV לאחר חג הפסח- מעודכן חודש שני.

בתל אביב כלל המסעדות הן לא כשרות, מסעדה כשרה היא יוצאת מן הכלל כך נאמר לי היום.נכנסתי למסעדת נולה בדיזינגוף  לקפה, התיישבתי וחיכיתי למלצר, בעת שחיכיתי ראיתי אותו מגיש משהו שנראה לי חשוד..

אמרתי אבדוק איתו לפני שאני מזמינה משהו, אמר לי לא כשר, אמרתי לו, תשים שלט בכניסה, אמר לי שהוא לא יעשה זאת.

אמרתי לו , אנשים יכולים לטעות.. אמר , לא ישים שלט לא כשר בכניסה. ככה זה בתל אביב.

ברור שהוא לא שם שלט מתוך מקום מודע, שיהיו כאלה שיבחרו לא להכנס למסעדה באם יהיה כתוב- לא כשר.

אמרתי לו שאם נגיד הייתי נשארת ואוכלת משהו או שותה משהו שם  ואחר כך הייתי מגלה שהמסעדה לא כשרה (מבחינת שהיא מגישה שיקוצים וחזיר), אז היה לי סרט אחר כך..

אז הלכתי לעוד בית קפה, בפעם הזאת בדקתי לפני,  אמרה לי המלצרית לא כשר, אמרתי לה למה לא שמים שלט, היא אמרה בתל אביב זה הפוך , בנורמה לא כשר, רק אם המסעדה כשרה, כתוב- כשר. אמרתי לה פה זה ארץ ישראל רוב האנשים אוכלים כשר, אמרה לי, לא בתל אביב, אז אמרתי לה, רוב התושבים והלקוחות כאלה, אמרה לי כן.

כמו בחוץ לארץ.

אמרתי לה- שמע ישראל , מה אנחנו נוצרים.. (ציטוט מאחד העם אחד..)

אמרה לי, לא, שהם יהודים..

אמרתי לה פה זה ארץ ישראל פה דוד המלך היה חי… (ציטוט מסלאח שבתי)

והלכתי.

אני לא יהודיה. אני משבט הלוי, אני לא משבט יהודה.

לפני שהלכתי .

היא אמרה לי שאם אני רוצה כשר אז 150 מטר קדימה יש בית קפה צרפתי, שם כשר.

בלי תעודה, אך אין שם חזיר או שיקוצים. בשבילי זה כשר.

אומרים, אין רע יורד משמים , הכל לטובה וכל עכבא גם היא לטובה.

בית הקפה הוא – PATISSERIE מצוין, שתיתי קפה עם עוגת פלאן מצויינת.. כבר הרבה זמן אני רוצה לעשות פלאן ואני לא מוצאת, אפילו בלוינינסקי אצל הסוחרים  אי אפשר למצוא.. אמא שלי הייתה עושה מעדן פלאן מצויין..

אחרי שיצאתי מבית הקפה שמתי פול ווליום עם רמקול..  ג'ון באאז… וויאולטה פרה..

ואז בא אלי בחור צעיר יחסית, נראה בן ארבעים ארבעים וחמש.. אמר כולם חייבים לשמוע את המוסיקה שלך..

אמרתי לו, ככה בא לי.. המשיך למלמל משהו… אמרתי לו לך תתניאק…

הלך..

אני זוכרת את הימים של דיזינגוף שהיו באים הג'מעא עם הגיטרות והתופים והיו מנגנים ברחוב, בוב דילן , ג'ימי הנדריקס, גו קוקר, ג'ניס ג'ופלין וגם ג'ון באאז… היא אינדיאנית.. ואת הבחור מהפועל ׁ(הו ארצי מולדתי את הולכת פייפן, שברת לי את הלב, לחתיכות קטנות- אריק איינשטיין) עם הרמקול האדום גם בים גם ברחוב.. כולם היו מכירים אותו… היום תל אביב שהיתה העיר העברית הראשונה היא  TLV  העיר הנוצרית הראשונה בישראל..

בשורה התחתונה, נראה לי שיהיה יותר קשה להכניס את ויסוצקי ולדימיר לתוכנית הלימוד יותר משהיה קשה להכניס את שבזי לתוכנית הלימוד.

תראה אם היית שם אותי ואת הבחור מהמסעדה הלא כשרה והסועדים ביחד עם דוסים אז למראית עין אני נראית מהקבוצה של הבחור והסועדים במסעדה, כמו במקרה הראשון גם במקרה המסעדה השנית היתה סוג של התנגשות אידאולוגית ביני לבין העובדים במסעדות הלא כשרות כשהצעתי לשים שלט – לא כשר.

היתה התנגדות לדבר, ושודר לי שאני זרה למקום ושאני דורשת מתוך מקום שאני חסרת סובלנות לדרך המקום.

זה כמו שבא עירוני לקיבוץ ודורש לשנות חוקים כאלה או אחרים באורחות המקום, הקיבוץ היה נבדל מהכלל כרשות חוקתית נפרדת, הייתה חקיקה פנימית שאינה קשורה לכלל בישראל, כך היתה אותה הרגשה בבואי לתל- אביב עם דברי זה בענין שלט שיכריז- המסעדה לא כשרה. היה שדר שאני כזרה למקום מתערבת בחקיקה פנימית של תל אביב כמבקשת לשנות את אורחות התושבים שאני לא בת עירם.

צריך לבדוק אם צוויון  שכזה הינדס במשך הזמן את תושבי העיר תל אביב שיש להם מכנה משותף שנבדל מערים אחרות. כמו שהיה הקיבוץ בעת של לפני ההפרטה.

במקרה הזה, נותרתי בריב עם העיר תל אביב, אני טוענת שתושבי העיר תל אביב לא מכבדים את אורחות הארץ ואת המבקרים בעיר. גם תייר יהודי שמגיע לישראל, יהיה מאוד לא שמח שיגלה שהוא אכל במסעדה לא כשרה ולא חשב שהוא צריך לבדוק כשרות בישראל כמו בחוץ לארץ.

"מה בסך בקשתי, לא יכלו לשים שלט קטן"- לא כשר.

"מניאקים, כל הפלוגה הזאת מניאקים."

חדווה ושמוליק עזבו את הקיבוץ, ושמוליק לא שב, יש מצב שזה הקיבוץ החדש שבנו חדווה ושמוליק. 

גם שלום חנוך עזב את הקיבוץ, גם מאיר אריאל וגם אצל אבא של TLV גפן יש דקולון דה קיבוץ, שהיום הוא דקולון דה פסוליא.. גיי פריינדלי..

בכל מסעדה כזאת יש שלט גיי פריינדלי..

אז זה השלט, איפה שיש שלט גיי פריינדלי- שם לא כשר.

אז מי ששומרים כשר אם תראו את השלט – גיי פריינדלי, תדעו שלא כשר- וזה הכלל…

והנביא יחזקאל שותיקי העיר קבעו שהוא "בומבה של נביא" אמר:

וַיֹּאמֶר, אֵלָי:  בֶּן-אָדָם–אֶת-כָּל-דְּבָרַי אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ, קַח בִּלְבָבְךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְּׁמָע.  וְלֵךְ בֹּא אֶל-הַגּוֹלָה, אֶל-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה:  אִם-יִשְׁמְעוּ, וְאִם-יֶחְדָּלוּ.  וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ–וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי, קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל:  בָּרוּךְ כְּבוֹד-יְהוָה, מִמְּקוֹמוֹ.  וְקוֹל כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, מַשִּׁיקוֹת אִשָּׁה אֶל-אֲחוֹתָהּ, וְקוֹל הָאוֹפַנִּים, לְעֻמָּתָם; וְקוֹל, רַעַשׁ גָּדוֹל. וְרוּחַ נְשָׂאַתְנִי, וַתִּקָּחֵנִי; וָאֵלֵךְ מַר בַּחֲמַת רוּחִי, וְיַד-יְהוָה עָלַי חָזָקָה. וָאָבוֹא אֶל-הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל-נְהַר-כְּבָר, ואשר (וָאֵשֵׁב)–הֵמָּה, יוֹשְׁבִים שָׁם; וָאֵשֵׁב שָׁם שִׁבְעַת יָמִים, מַשְׁמִים בְּתוֹכָם. וַיְהִי, מִקְצֵה שִׁבְעַת יָמִים;
וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר.  בֶּן-אָדָם, צֹפֶה נְתַתִּיךָ לְבֵית יִשְׂרָאֵל; וְשָׁמַעְתָּ מִפִּי דָּבָר, וְהִזְהַרְתָּ אוֹתָם מִמֶּנִּי. בְּאָמְרִי לָרָשָׁע, מוֹת תָּמוּת, וְלֹא הִזְהַרְתּוֹ וְלֹא דִבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה, לְחַיֹּתוֹ–הוּא רָשָׁע בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.  וְאַתָּה, כִּי-הִזְהַרְתָּ רָשָׁע, וְלֹא-שָׁב מֵרִשְׁעוֹ, וּמִדַּרְכּוֹ הָרְשָׁעָה–הוּא בַּעֲוֺנוֹ יָמוּת, וְאַתָּה אֶת-נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ.  וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקוֹ וְעָשָׂה עָוֶל, וְנָתַתִּי מִכְשׁוֹל לְפָנָיו הוּא יָמוּת:  כִּי לֹא הִזְהַרְתּוֹ, בְּחַטָּאתוֹ יָמוּת, וְלֹא תִזָּכַרְןָ צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְדָמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.  וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתּוֹ צַדִּיק, לְבִלְתִּי חֲטֹא צַדִּיק–וְהוּא לֹא-חָטָא:  חָיוֹ יִחְיֶה כִּי נִזְהָר, וְאַתָּה אֶת-נַפְשְׁךָ הִצַּלְתָּ: יחזקאל.