אַתָּ֣ה הָ֭אֵל עֹ֣שֵׂה פֶ֑לֶא הוֹדַ֖עְתָּ בָעַמִּ֣ים עֻזֶּֽךָ:
גָּאַ֣לְתָּ בִּזְר֣וֹעַ עַמֶּ֑ךָ בְּנֵי-יַעֲקֹ֖ב וְיוֹסֵ֣ף סֶֽלָה: תהלים ליום החמישה עשר לחודש.
וְהִפְלֵיתִי בַיּוֹם הַהוּא אֶת-אֶרֶץ גֹּשֶׁן אֲשֶׁר עַמִּי עֹמֵד עָלֶיהָ לְבִלְתִּי הֱיוֹת-שָׁם עָרֹב לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהֹוָה בְּקֶרֶב הָאָֽרֶץ: שמות.
וְאוּלָם בַּֽעֲבוּר זֹאת הֶֽעֱמַדְתִּיךָ בַּֽעֲבוּר הַרְאֹֽתְךָ אֶת-כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל-הָאָֽרֶץ: שמות.
יַסַּ֣ע קָ֭דִים בַּשָּׁמָ֑יִם וַיְנַהֵ֖ג בְּעֻזּ֣וֹ תֵימָֽן: תהלים ליום החמישה עשר לחודש.
גם לאדום יש את אלוף תימן, זה לא אומר שאלוף תימן מזרע עשיו הוא עוזו תימן.
אֵשֶׁת עֵשָׂו וַתֵּלֶד לְעֵשָׂו אֶת-(יעיש) יְעוּשׁ וְאֶת-יַעְלָם וְאֶת-קֹֽרַח: אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵֽי-עֵשָׂו בְּנֵי אֱלִיפַז בְּכוֹר עֵשָׂו אַלּוּף תֵּימָן אַלּוּף אוֹמָר אַלּוּף צְפוֹ אַלּוּף קְנַֽז: אַלּוּף-קֹרַח אַלּוּף גַּעְתָּם אַלּוּף עֲמָלֵק אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּאֶרֶץ אֱדוֹם אֵלֶּה בְּנֵי עָדָֽה: וְאֵלֶּה בְּנֵי רְעוּאֵל בֶּן-עֵשָׂו אַלּוּף נַחַת אַלּוּף זֶרַח אַלּוּף שַׁמָּה אַלּוּף מִזָּה אֵלֶּה אַלּוּפֵי רְעוּאֵל בְּאֶרֶץ אֱדוֹם אֵלֶּה בְּנֵי בָֽשְׂמַת אֵשֶׁת עֵשָֽׂו: וְאֵלֶּה בְּנֵי אָֽהֳלִֽיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו אַלּוּף יְעוּשׁ אַלּוּף יַעְלָם אַלּוּף קֹרַח אֵלֶּה אַלּוּפֵי אָֽהֳלִֽיבָמָה בַּת-עֲנָה אֵשֶׁת עֵשָֽׂו: אֵלֶּה בְנֵֽי-עֵשָׂו וְאֵלֶּה אַלּֽוּפֵיהֶם הוּא אֱדֽוֹם:
יְשַׁלַּח-בָּ֨ם | חֲר֬וֹן אַפּ֗וֹ עֶבְרָ֣ה וָזַ֣עַם וְצָרָ֑ה מִ֝שְׁלַ֗חַת מַלְאֲכֵ֥י רָעִֽים: תהלים ליום החמישה עשר לחודש.
וַיַּרְא בָּלָק בֶּן-צִפּוֹר אֵת כָּל-אֲשֶׁר-עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָֽאֱמֹרִֽי: וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב-הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵֽל: וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל-זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַֽחֲכוּ הַקָּהָל אֶת-כָּל-סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה וּבָלָק בֶּן-צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִֽוא: וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל-בִּלְעָם בֶּן-בְּעֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל-הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵֽי-עַמּוֹ לִקְרֹא-לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת-עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִֽי: וְעַתָּה לְכָה-נָּא אָֽרָה-לִּי אֶת-הָעָם הַזֶּה כִּֽי-עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה-בּוֹ וַאֲגָֽרְשֶׁנּוּ מִן-הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר-תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַֽאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָֽר: שמות.
צריך לזכור שלא כל המלאכים הם מלאכים של בורא עולם.
גם לבלק בן ציפור היו את מלאכי הרעים שלו.
יש מצב שהצפרטיסטים/ אפרטהייד/הציפורים של סימון מאגוס, הם משך של עדתו של בלק בן ציפור.
העבדת התורה לעתים היא אינוס לסיפור שאדם או קבוצת אנשים מבקשים לשים עצמם בצד של ישראל בסיפור התורה, כדי לקבל את גורל ישראל לרשת ארץ ולהפך שגורל ישראל יהפך לגרוש מהארץ כמו שכנען גורש.
 |
אוחנה ושמולי הם אנשים שתועבותיהם הן תועבות שהדין שלהן הוא הקאה מהארץ. בחירתכם באנשי תועבות אלה כמושלים עליכם שמה אתכם במקום מאוד מסוכן בארץ בעת הזאת. בחירתכם בבני אדם כמו דרעי ליצמן ובנט ולפיד וגנץ וביבי שהוכיחו שהם נכונים למשול ביחד עם אנשי תועבות אלה גם היא שמה אתכם במקום מסוכן מאוד.
הומו שקורא בתורה, הוא אויב שפלש לשטח ישראל. וברור שאתם מעליבים עצמכם שאתם משביעים את אנשי התועבה האלה בתורה לנאמנות לכם.
תחשבו בעניינו של דרוקמן, ראשם של ישיבת אור עציון. ברור לכולנו שדרוקמן יודע שבורא עולם ציווה מוות לאישים השוכבים את זכר משכבי אשה, מעשה תועבה על פי דבר תורה. ובכל זאת בחר דרוקמן לקיים את מוטי אלון ההומו כרב בישיבתו. ברור לכולנו שדרוקמן אויב הבורא. באיזה זכות דורשים ההומואים הפאשיסטים לגרש ערבים ולהתישב באדמה. באיזו זכות גרש ההומו התל אביבי ערבים מהאדמה הזאת. ברור לכל שלאוחנה שר המשטרה ולשמולי שר הרווחה אין זכות להתיישב בארץ הזאת על האדמה שישבו בה ערבים לפניהם בתל אביב. ההומו שגרש ערבים ללא זכות על האדמה הוא פאשיסט עריץ פולש באין לו זכות לעשות זאת.
תזכור תמיד, בעניני ההומואים אני אומרת מה שבורא עולם ציווה באותה תורה בה ציווה בורא עולם את הארץ הזאת לישראל. שאתה תתקוף אותי כתגובה לדבר. אתה לא תתקוף אותי.
אני מציעה ליהודים באמריקה ובארופה להתחיל לצאת מהאזור. התעוררו הרוחות כמו שאומרים. אני טוענת שהקורונה, זאת רק אזהרה. טראמפ שאישר את הממשל שלכם בירושלים. נפל.